.JPG)
Faces
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת! האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד! מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן וואו זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת. מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?) יפה, מוזר, מסתורי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ואהוו, זה כ"כ עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דיוק! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיי אני כאן! את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר. וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה. יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר. כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה כמו שאמרתי מקודם. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות היי. תודה רבה על התגובות המחמיאות. ערוגה, כן זה פחם. אני עוד לא ממש יודעת להשתמש בטכניקה זו, אבל משתדלת ללמוד בעצמי, כשיש זמן. תמי, צודקת, האף חסר עומק, אני אשים לב לזה בהמשך, תודה. יוסף, זאת אף אחת מסויימת. כרגיל, התחלתי את הציור ונתתי לו להחליט בעצמו לאיזה כיוון להמשיך, רק הסתכלתי בסוף והחלטתי כמו מה זה נראה לי, בשביל הכותרת. עומר, באמת ניסיתי להשקיע בשיער, ובזוית עיניים חדשה, איזה כיף ששמת לב. תודה אשמח לשמוע עוד ביקורות! [ליצירה]
- [ליצירה] המתנחלים בגגות והשוטרים ברצפה כרקע - והעיקר, מה שבולט בכל המאבק הזה, זה הקרע והכאב. תמונה נהדרת. השאר לא. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] סחטיין על הרקע המקסים לאגדה... מצטרפת לחושבים שאת צריכה לעשות מזה מקצוע... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, תודה! Esperanza זה תקווה, אבל זה גם שם של בחורה, ככה שחשבתי שזה מתאים יותר מ"תקווה"... שוב תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך נטיות קצת מורבידיות, אבל מי אני שאפתח את הנושא.... : ) אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קרוב כ"כ וואלה, מזמן לא קרה לי שמישהו התקרב כ"כ. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים... ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : ) מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע. סחטיין! מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים. תודה. [ליצירה]
תגובות