הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת!
האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד!
מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה.
תודה!
זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת.
מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?)
יפה, מוזר, מסתורי
תודה
מיי אני כאן!
את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר.
וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים
שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי
להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור
נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה.
יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר.
כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה
כמו שאמרתי מקודם.
חיים
[ליצירה]
הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת!
האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד!
מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה.
תודה!
[ליצירה]
אכן וואו
זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת.
מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?)
יפה, מוזר, מסתורי
תודה
[ליצירה]
מיי אני כאן!
את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר.
וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים
שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי
להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור
נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה.
יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר.
כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה
כמו שאמרתי מקודם.
חיים
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
טוב, אז מצד ימין למעלה - "לביא זוהר", "סומסום הפתח", "נמלה" ו "כרובי". "קנטאור", "ירושלמי", "בוסקילה", "אוסף טרמפיסטים", "צל של עצמי", "ישי שור" (בתוך "דוידס", אבל לא רואים בגלל הסריקה.. ) "ממזר פרחים", "מרק דגים", "ציידת חלומות", "עוף עם פלאפון", "wild rose, "דב (אביב וסתיו)", "החתלתול של שרדינגר", "יוסף שמח" ובפינה למטה - "אחת מהצד".
המשך שבוע טוב....
[ליצירה]
"החיים הם מחלה סופנית, שעל פי החשד מועברת דרך מגע מיני"
הלוואי ואזכה לחיות את חיי בצורה שאת הדבר היחיד הרגיל ודומה לאחרים שאעשה יהיה למות.
אהבתי.
[ליצירה]
לידידיה
מושג הקורבן מוגדר מתתחילה בתור מעשה ללא תמורה. אחרת זו הייתה סתם עיסקה. תודה.
[ליצירה]
[ליצירה]
התחלה טובה.. איך שניתן לסכם את הצעדים המדיניים של מעצמות שונות למשך ההיסטוריה לפעילות אלימה וחסרת כל תועלת או סיבה, כשמסתכלים על זה במובן הרחב... באמת מזדהה עם ההסתכלות הזו.
אבל... שברת את הרצף של קטע מוצלח ביותר עם עניין האיטלקים-פאסטה וקפיצה מיידית להכרזת המלחמה ע"י הגרמנים.. אולי ניסית להביע את עניין הקלות ראש שבהחלטות משנות היסטוריה למיניהן, אבל לדעתי שני הקטעים האחרונים הרסו את ההרמוניה האירונית של הקטע.
ועם כל זה, צורת הכתיבה שלך משעשעת ונחמדה, ככה שרק נשאר לנו לצחוק ולקוות שאולי הפעם, התיאורים שלך לא מדוייקים...
תודה.
תגובות