לנופלים שהכרתי ושלא
במותכם לא ציוויתם עלינו דבר
כי אם
לאסוף אתכם בדמכם
אלי קבר
ואת זכרכם לקשור בגמי
תחת כריות בכיינו
אך בחייכם ציוויתם עלינו
אהבה
מסירות
ענווה שקטה
אצילות נפש
הקרבה
לא כולכם ציוויתם לנו חיים במותכם
אך נתתם להם טעם
ניסיתי אתמול לאסוף לתוכי
את כל ההרוגים שהכרתי
לחיות את דמויותיכם
את דבריכם
כשאמש רקדנו
את עצמאותנו
מקווה שהייתם
אתנו
אתי
ושאף לחיים בינותינו
נקשיב
באותה ענווה
שאנו מקשיבים
לדברי הספד
על מי שהלך.
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מ א ל ף! פשוט מדהים. שוב. כל הכבוד ! [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שאין גבול ליכולת הרגשית, לעומק הביטוי,לדיוק...אתה פשוט מפליא לעשות שימוש בכשרונך... [ליצירה]
- [ליצירה] אמן! הלוואי שבאמת נצליח... אתה כותב מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי .... שנקשיב ... יפה כתבת ! [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. יפה ממש. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוווווץ' כואב ונכון. הלוואי שנצליח כולנו לקחת אותם איתנו באמת לכל מקום, ולא רק ביום הזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש אהבתי. יפה כ"כ (פעם רא/ונה שאני מגיבה על יצירה שלך) מצאתי את עצמי הרבה בשיר, ברגישות שלו, ואיתך באותה תקווה שבסוף, שהיא כ"כ נכונה... בשורות טובות... נטע [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, אתה מגיש לנו כאן, דרך הנופלים, תזכורת מעולה לחיות את חיינו מתוך בחירה ורצון ולא מתוך הכרח כפוי. שנשמע בשורות טובות ונדע להתמודד עם האחרות. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] כל מילה במקום! מרגש [ליצירה]
- [ליצירה] לאסתר שטרן! שימי לב! האותיות המודגשות הן "לנתק". יש קשר בין "נגע" ובין "נתק", וד"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] חמווד... איזה סוג אני? [ליצירה]
- [ליצירה] עורר בי מחשבות לשעה קלה. יש לך ראייה חדה, מבריקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוווף! כיוצר יש לך כאלה כוחות - אתה בורא סיפור... אחרי שהבאת את הגיבורים למצב של מודעות עצמית גבוהה, והגיבור לפחות חשב על בכי - - - לא יכולת לחבר אותם? לפחות לעוד פגישה? חצי פגישה? שליש? רבע? אווף! באמא שלי, רציתי הפי אנד... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ מהשורה האחרונה, שכבר דובר בה, אני בעוניי לא מבין את חיתוך השורות בראש השיר. לא שאני לא כותב לפעמים בשורות קטועות שכאלה אבל בעיניי הקטיעה אמורה לשרת איזשהו ערך שירי כלשהו ואני לא מצליח לעמוד על טיבו פה. וחוץ מזה רציתי לכתוב שזאת גם ארץ ישראל שלי ואני מתגעגע לתקופה שזו הייתה גם ארץ ישראל של כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם תוכל, במטותא, להסביר את הקשר בין הכותרת ליצירה? ולרטרו, הערה. שימי לב, דנדוש "רוצה להגיד", בשביל לעבור, לא תמיד מספיק לרצות, נראה לי. צריך להעז ולהגיד לו, ואם זה לא מספיק, להציג בפניו שאלון מקביל. [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל שיר נהדר. מעלה בי אסוציאציה חופשית של כיסויים וקליפות שכולנו עוטים על עצמנו, שתנועות ונשימות חודרים ובוקעים אותם לפעמים. אבל מעבר לזה, רב הסתום על הנגלה. מדוע התיאור של "גושים של חימר" ולא סתם "חימר"? מה משמעות העמידה "בצד" והיכן עמדה המשוררת קודם? מה פירוש הפראזה "לנשום... ממני"? וכמובן המשפט האחרון מפיל אותך לקרשים כשאתה מבין שלא הבנת כלום. [ליצירה]
תגובות