לנופלים שהכרתי ושלא
במותכם לא ציוויתם עלינו דבר
כי אם
לאסוף אתכם בדמכם
אלי קבר
ואת זכרכם לקשור בגמי
תחת כריות בכיינו
אך בחייכם ציוויתם עלינו
אהבה
מסירות
ענווה שקטה
אצילות נפש
הקרבה
לא כולכם ציוויתם לנו חיים במותכם
אך נתתם להם טעם
ניסיתי אתמול לאסוף לתוכי
את כל ההרוגים שהכרתי
לחיות את דמויותיכם
את דבריכם
כשאמש רקדנו
את עצמאותנו
מקווה שהייתם
אתנו
אתי
ושאף לחיים בינותינו
נקשיב
באותה ענווה
שאנו מקשיבים
לדברי הספד
על מי שהלך.
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מ א ל ף! פשוט מדהים. שוב. כל הכבוד ! [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שאין גבול ליכולת הרגשית, לעומק הביטוי,לדיוק...אתה פשוט מפליא לעשות שימוש בכשרונך... [ליצירה]
- [ליצירה] אמן! הלוואי שבאמת נצליח... אתה כותב מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי .... שנקשיב ... יפה כתבת ! [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. יפה ממש. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוווווץ' כואב ונכון. הלוואי שנצליח כולנו לקחת אותם איתנו באמת לכל מקום, ולא רק ביום הזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש אהבתי. יפה כ"כ (פעם רא/ונה שאני מגיבה על יצירה שלך) מצאתי את עצמי הרבה בשיר, ברגישות שלו, ואיתך באותה תקווה שבסוף, שהיא כ"כ נכונה... בשורות טובות... נטע [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, אתה מגיש לנו כאן, דרך הנופלים, תזכורת מעולה לחיות את חיינו מתוך בחירה ורצון ולא מתוך הכרח כפוי. שנשמע בשורות טובות ונדע להתמודד עם האחרות. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] כל מילה במקום! מרגש [ליצירה]
- [ליצירה] באיחור ניכר אני מגיב, ולא 'כפת לי. (א) כי שיר כזה מקסים לא ראיתי כל כך הרבה זמן... (ב) כי אתה מצליח לעשות שימוש כל כך מלאכי ונפלא בחריזה. (ג) כי גם אני שירתתי באותו גדוד, ועשיתי טירונות באותו בסיס, ולא מלאני לבי לכתוב על זה שיר, להגביה עוּף מעל הג'יפה של הטירונות ולכתוב במבט-על. אשריך בעולם הזה, העולם הבא כבר קטן עליך. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי זה מבטך שמניע אותי סחור סחור ללא מנוחה ללא יעד ללא כיוון אולי אם היית מדירה את עינייך הייתי מתחיל לחיות לעצמי אוסף את שניותיי, דקותיי, שעותיי ומאבד את הצפון בבית שען... [ליצירה]
- [ליצירה] לקצת אחרת, אני באמת לא מבין את טענתך. אני אח לכל יהודי, ללא תלות בפשעים שעשה. אבל כמו שאנס הוא אנס ורוצח הוא רוצח, כך קלגס הוא קלגס. זה לא שייך לעניין האחווה, שלא נגרעה מבחינתי. אני מקווה ששמת לב שלא התיייחסתי לכל לובשי המדים באשר הם. ואין פה עניין של 'הליכה בדרכים שונות'. 'דרכים שונות' זה כולל אלימות לשמה - הטחת קת של רובה בראש אדם, בעיטות עזות לירכיים? סיפורים כאלה יש בלי סוף, אם מח"ש והתקשורת לא היו מטייחים אותם בוודאי היינו יודעים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להגיד: את כותבת מליגה אחרת ממש. כל מלה בשיר הזה מדיפה את ריחה המיוחד - אני מריח פה את ריח הרימונים והתפוזים ממש חזק, וגם את ריח העזים, ומרוב שהדימיון משתלט אני שומע את תל אביב הסואנת והשורקת (כבר בית הראשון, שעודה חוף וחול ושקמים). השיר הזה מטלטל. במיוחד "אני תועה בירושלים אתה בדרכים אל אלוהיך". אוהד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ מהשורה האחרונה, שכבר דובר בה, אני בעוניי לא מבין את חיתוך השורות בראש השיר. לא שאני לא כותב לפעמים בשורות קטועות שכאלה אבל בעיניי הקטיעה אמורה לשרת איזשהו ערך שירי כלשהו ואני לא מצליח לעמוד על טיבו פה. וחוץ מזה רציתי לכתוב שזאת גם ארץ ישראל שלי ואני מתגעגע לתקופה שזו הייתה גם ארץ ישראל של כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, מישי... בפרשת נח נקרא בתורה "את קשתי נתתי בענן... והיתה לאות ברית... ולא יהיה עוד מבול". אני מדמיין אותך עוצרת את קריאת התורה, ואומרת לקורא: יא מעפן, זה כולה אשליה! להסיק מזה מסקנות בדבר הבטחה לעולם וכאלה? שטויות... במלים אחרות: זה שיר, תעזבי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. [ליצירה]
- [ליצירה] הדת שלך עברה התפתחות מרשימה באשר לזכויות של נשים. יש הרבה מה לכתוב על זה. את האצבע המרשיעה כדאי להפנות אל הסוציולוגיה של הממסד הדייני, שלא רגיש מספיק (מלים עדינות לפני יום כיפור). [וחוץ מזה, לפעמים יש מאבקים עקרוניים חשובים ביותר, שמרוב כוונות טובות מתעקשים להיות צודקים ולא חכמים, כלומר: אפשר היה לשחרר את האשה מזמן מכבלי הרשע בתחבולות מסוימות, אבל רוצים ללכת "בדרך המלך" כדי לשנות את האווירה בבתי הדין מן היסוד. אבל בשורה התחתונה: באמת שאי אפשר לשים את עצמי במקום אף טוענת רבנית שתהיה.] [ליצירה]
תגובות