על מה אוכל לשיר לך? על שתיקתו הממושכת של הדף, המתעקש להישאר חיוור, להקשיב, מבלי לומר דבר, המסתכל בי - ומבטו עיוור? או שמא לשיר על שיתוק ממושך האוחז בידי המתכווצת - להישאר לבד ומגששת אל ידך בעלטה ובחשש שלא תמצא אותה לעד? הן לזאת - לא תאבה להקשיב. והרי לא אוכל לשיר לך על פרץ חיות הקורע שנתי מעיני ועומד מעבר לכל הגיון, מפריח שושנים אדומות מלחיי ופוער את פי בצימאון. לא אוכל לשיר לך על בלבול האוחז בגופי, על חרדות קודחות בבשרי, שאינן מותירות כל בינה לפליטה, כל מורשת אבות או כל צלם אישי. ולכן - לא תאבה להקשיב. ___________ שיר זה נכתב בגיל 19, בו היתה השיגרה המתנהלת על מי מנוחות אויבתי המושבעת. בשנים הלא מעטות (אך הלא רבות מספיק) שעברו מאז, השכילותי לאמצה אל ליבי.