הלילה שלי -
אלפי מחשבות,
מאות זכרונות,
עשרות רגעים
וכמה געגועים.
הלילה שלי -
שלושה כוכבים
ומעט אהובים,
חלומות נשגבים
ואחד אלוקים.
הלילה שלי -
אינסוף עתידים אפשריים
ותקופות שאבדו כאיים בודדים,
סימני שאלה, סימני קריאה
ואחד - אתה.
[ליצירה]
כל כך יפה
ומוכר, מוכר מאד.
אך אני מניחה, שכל עוד היא מבטלת את עצמה, היא לעולם לא תוכל לדעת אם הוא בחר בה בזכות עצמה...
הפתרון למצב פרדוקסלי מתמשך שכזה הוא פשוט להפליא וקשה ביותר - להיות עצמך! עד הסוף!
[ליצירה]
דוד המלך - אינני דנה
אני באמת חושבת שזה הכי אנושי.
אני חושבת שהקטע הזה מראה גם את הרווח שבבריחה, אבל הוא משקף גם את ההפסד.
במלים אחרות: ההחלטה מה לעשות נתונה בידי כ"א מאיתנו, אבל חשוב לדעת מהי העלות ומהי התועלת בכל בחירה שעושים, ולעשותה ממקום של מודעות.
חבל שהבנת את השיר כשיפוטי. מעניין אותי מה בנימה שלו נשמע כך...
[ליצירה]
מחפש נחלים אבודים...
שתים עשרה שנה?
נתח נכבד וכבד של החיים.
וזו לדעתי כוונת המלים "היום כבר לא מתים מאהבה".
השאלה היא רק איך חיים בלעדיה.
את ההרהור הזה כתבתי מזמן מזמן.
מפרספקטיבה של כמה שנים, חיפושים מייאשים ולאחריהם נישואין וב"ה אמהות, אני לא כל כך מסכימה עם מה שכתבתי אז. עם המסר המיואש, המתוסכל, המוותר באיזשהו אופן.
ולדעתי, האהבה האמיתית, זו נטולת המניירות, הפשוטה והשגרתית, השלווה והבוטחת - עולה ביופיה, בטובה ובמתיקותה על זו האידיאלית או הראשונה.
אין על האמת.
גם באהבה.
ולך - מחפש הנחלים האבודים - אני מאחלת אהבה טובה. כזו שתאריך ימים בע"ה ותביא מזור לבור הגעגועים המפעם. אינני מכירה אותך ולא מתיימרת להכירך, אבל אם הכינוי שלך מרמז על המוטו שלך בחיים - החיפוש אחר האבוד, הייתי מציעה לך לחפש אחר הקיים, הנמצא והזמין, אשר דוקא הוא נוטה כל הזמן להיעלם מעיננו.
[ליצירה]
התחושה החזקה אכן מועברת
בשירך.
אבל עולה בי השאלה - האמנם זו רק "היא", או שמא יש גם בך את מה שמרשה לה ומאפשר לה לנפצך חזור ונפץ.
או במשפט הפולני הידוע "כל אדם ישן במיטה שהוא מסדר לעצמו".
במלים אחרות, אני חושבת שבהאשמה הגורפת הזו - והמובנת עד כאב - יש משום הסרת כל אחריות אישית, ובכך היא חוטאת לאמת, אפילו הסובייקטיבית.
ובכך היא גם - בעצם - מאד מאד אנושית...
תגובות