הלילה שלי -
אלפי מחשבות,
מאות זכרונות,
עשרות רגעים
וכמה געגועים.
הלילה שלי -
שלושה כוכבים
ומעט אהובים,
חלומות נשגבים
ואחד אלוקים.
הלילה שלי -
אינסוף עתידים אפשריים
ותקופות שאבדו כאיים בודדים,
סימני שאלה, סימני קריאה
ואחד - אתה.
אקומה נא
-
בשוכבי ובקומי - אשה. ברוך שעשני כרצונו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] ואחד - אתה אפשר לפרש את השורה האחרונה כמתקשרת לאהוב או לאחד היחיד והמיוחד שאליו פונים בקריאת שמע שעל המיטה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מילוליתית מסכימה מאד עם דברייך. אל דאגה לא אהפכהו. ותודה על התזכורת... לילה טוב [ליצירה]
- [ליצירה] וואי שיר יפה באמת נהנתי לקרוא אותו גם אני מרגישה כך לפעמים בלילות ,מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוקים רק שלא תהפכי אותו לאלוקים (כמו בתקבולת). כי הוא לא! וחוצמיזה תמיד כדאי לזכור כי גם את חלק אלוקה ממעל. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה והאחד הזה מחזיק את הכל... שיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומצחיק נהניתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] דוד, למה אתה מתעקש להתווכח איתי, יקירי? הרי בתגובתי אליך כתבתי מפורשות, שאיננו עושים בריחה זו מתוך מודעות!!!! ואין לי אלא להפנותך שוב לפיסקה השניה בתגובתי אליך, לעיל. זאת ועוד, אף אדם שבוחר לברוח - אם הוא עושה זאת מתוך מודעות, זכותו המלאה, ואם הוא עושה זאת שלא מתוך מודעות, גם זו ודאי זכותו, ויש לו ודאי סיבות נכונות לכך, אלא שהוא אםילו אינו מודע לבחירתו. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת, במחילה, על החזן הנודד החן של הסיפור הוא בכך, שאפילו אדם כנסים - אינו צריך מטאמורפוזה שלמה בכדי להחזיר 10 שקלים ובכדי לעמוד במילה שלו! החן של הסיפור הוא בכך שגם מכור שנמצא בעיצומה של התמכרותו, עדיין נותר בו צלם אנוש וכבוד אדם. גם בלי מטאמורפוזות עמוקות. אביב וסתיו, מצאתי סיפור זה אביבי ומחוייך. [ליצירה]
- [ליצירה] צ'מעי!!!! תודה לי שהביאתני הלום, והמבינה תבין. יו, זה פשוט מצחיק. ואני לא במצב רוח מחוייך היום. את גדולה! גדולה! אפשר עוד אחד? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מחפש נחלים אבודים... שתים עשרה שנה? נתח נכבד וכבד של החיים. וזו לדעתי כוונת המלים "היום כבר לא מתים מאהבה". השאלה היא רק איך חיים בלעדיה. את ההרהור הזה כתבתי מזמן מזמן. מפרספקטיבה של כמה שנים, חיפושים מייאשים ולאחריהם נישואין וב"ה אמהות, אני לא כל כך מסכימה עם מה שכתבתי אז. עם המסר המיואש, המתוסכל, המוותר באיזשהו אופן. ולדעתי, האהבה האמיתית, זו נטולת המניירות, הפשוטה והשגרתית, השלווה והבוטחת - עולה ביופיה, בטובה ובמתיקותה על זו האידיאלית או הראשונה. אין על האמת. גם באהבה. ולך - מחפש הנחלים האבודים - אני מאחלת אהבה טובה. כזו שתאריך ימים בע"ה ותביא מזור לבור הגעגועים המפעם. אינני מכירה אותך ולא מתיימרת להכירך, אבל אם הכינוי שלך מרמז על המוטו שלך בחיים - החיפוש אחר האבוד, הייתי מציעה לך לחפש אחר הקיים, הנמצא והזמין, אשר דוקא הוא נוטה כל הזמן להיעלם מעיננו. [ליצירה]
- [ליצירה] מילוליתית מסכימה מאד עם דברייך. אל דאגה לא אהפכהו. ותודה על התזכורת... לילה טוב [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה לחלוטין עם קודמי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכל קודמי ששיבחו את היופי, הרגישות והפשטות שבקטע לעיל. אוסיף רק שנגעה בי במיוחד האמירה, שאנשים אינם יודעים לזהות את הרגשות שלהם. אפילו שזה נאמר לכאורה ביחס לזרים המשקפים רגשות אלה, אני לוקחת את האמירה הזו לניכור הרגשי בעולמנו באופן הכללי, שבו לא אחת אנו כה מתקשים להתחבר לרגשותינו, בכל אשר הם משתקפים. וכך, את שוב - במשפט אחד - גורמת לי לתהות ולהתרגש עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, לבי החסיר פעימה פשוט חזק. נועץ שוב ושוב. בין חדרי הלב. גדול! [ליצירה]
תגובות