לפעמים אני מכוערת.
אפאחד לא היה מסתכל עלי אם היו יודעים כמה אני מכוערת לפעמים.
ינואר 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם אני מבינה הייטב את כוונתך, אז לפעמים גם אני חשה ככה.... כשזה קורה, אני משתדלת לחשוב על חברותיי הטובות ביותר, משום שהן יודעות את כל סודותיי, ובכל זאת- הן עדיין עומדות לצידי. זה משפט שראיתי איפשהו, שחברים טובים באמת זה אלו שיודעים עלייך הכל והם בכל זאת חברים שלך.... ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] כולנו, נראה לי. אני תמיד מנסה לחשוב שהכיעור חיצוני לי. זה לא אני באמת, זה בא מצד הנפש הבהמית. מצד זוהמה שנדבקת בקליפת הגוף כמו זפת בים לרגליים. ומה אנחנו? טהורים. טובים. מוארים. [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, לא ממש הבנתי את התגובה שלך, לצערי. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. זה טוב. סוג של חזרה לטוב, אולי..? [ליצירה]
- [ליצירה] "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אימי נחרו בי, שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה " – שחורה מבחוץ ויפה מבפנים.. השחור הוא רק זמני ועתיד לרדת.. [ליצירה]
- [ליצירה] החלטת הסיווג היתה די שרירותית, למען האמת. נורא כיף לי עם התגובות שלך, תמשיך... (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לי... תודה לכם כל-כך. ובמיוחד שהפעם זה כן נכתב לאחרונה. לגבי הקטע האחד לפני אחרון- אני באמת לא שלמה איתו. מה עם המשפט שלפניו? אכן נבי"ש, הבנת את הרעיון. ולארז (נשיקות): לגבי ה"רק"- כרגע לא נראה לי. אני אחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב מאוד, אבל אני חייבת לציין שזה מאוד עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. בלי מילים הוספתי לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם אומרים- להשאיר רק את הפיסקה הראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] (: [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, לא ממש הבנתי את התגובה שלך, לצערי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה יודע, הבדידות לא באמת יכולה לנשוף בין העצמות לשרירים, זה כבר מין דימוי שכזה. וגם השרירים שמתכווצים- לא ביקשתי לתאר את התהליך הפיזיולוגי שמתרחש בעת ההליכה... ותודה רבה על התגובה, אני חושבת ש"מהודק" זה תיאור נהדר וקולע! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! מזדהה כל-כך... {עכשיו כבר אין לך את הדילמה הזאת עם הוופלים? כי לי עדיין יש...}. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. הביקורת בהחלט במקומה, אבל היתה מתקבלת טוב יותר אם היית מפרסמ/ת עוד שירים שכתבת ולא נשאר/ת צופה מהצד. [ליצירה]
תגובות