אם אני מבינה הייטב את כוונתך, אז לפעמים גם אני חשה ככה.... כשזה קורה, אני משתדלת לחשוב על חברותיי הטובות ביותר, משום שהן יודעות את כל סודותיי, ובכל זאת- הן עדיין עומדות לצידי.
זה משפט שראיתי איפשהו, שחברים טובים באמת זה אלו שיודעים עלייך הכל והם בכל זאת חברים שלך....
ליתוש.
כולנו, נראה לי.
אני תמיד מנסה לחשוב שהכיעור חיצוני לי. זה לא אני באמת, זה בא מצד הנפש הבהמית. מצד זוהמה שנדבקת בקליפת הגוף כמו זפת בים לרגליים. ומה אנחנו? טהורים. טובים. מוארים.
"אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אימי נחרו בי, שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה " – שחורה מבחוץ ויפה מבפנים..
השחור הוא רק זמני ועתיד לרדת..
[ליצירה]
אם אני מבינה הייטב את כוונתך, אז לפעמים גם אני חשה ככה.... כשזה קורה, אני משתדלת לחשוב על חברותיי הטובות ביותר, משום שהן יודעות את כל סודותיי, ובכל זאת- הן עדיין עומדות לצידי.
זה משפט שראיתי איפשהו, שחברים טובים באמת זה אלו שיודעים עלייך הכל והם בכל זאת חברים שלך....
ליתוש.
[ליצירה]
כולנו, נראה לי.
אני תמיד מנסה לחשוב שהכיעור חיצוני לי. זה לא אני באמת, זה בא מצד הנפש הבהמית. מצד זוהמה שנדבקת בקליפת הגוף כמו זפת בים לרגליים. ומה אנחנו? טהורים. טובים. מוארים.
[ליצירה]
"אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אימי נחרו בי, שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה " – שחורה מבחוץ ויפה מבפנים..
השחור הוא רק זמני ועתיד לרדת..
[ליצירה]
אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני.
[ליצירה]
איזה יופי של דימוי! וגם הכתיבה נפלאה.
לשאלתך, אכן הייתי מוותרת על ה"שלא יחשוד". ואם יורשה לי, גם על ה"תתחבא" שבסוף. לעומת זאת, החזרה על ה"מחכים" ועל ה"שולחן" ממש במקום לדעתי.
בקיצור, נהניתי ותודה לכוכב.
תגובות