היום, אני זקן בהרבה מאתמול
ולחצות לבד את הכביש יכול -
אני מסתכל שמאל, ימין ושוב שמאל
וקופץ מול משאית דוהרת
כמו ילד גדול.
גיל גבעוני
-
סמנטיקה. כוח המילה, בעיקר זו הכתובה, המתפרשת, הנקלטת, המועבדת. לעיתים רק מרגשת.
חדירה אינטלקטואלית.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה טוב מאוד, אבל אני חייבת לציין שזה מאוד עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אירוניה עצמית במיטבה!! [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. זה נקרא לי יפה כשחשבתי על אדם בוגר שכותב את זה על עצמו. מין פכחון בוהק שמתבטא דרך שימוש בילדותיות של ה'כותב' וכן להפוך את זה כמשל (והפעם קראתי את זה כאמירה של ילד שאומר את זה בתמימות) למצבים אחרים חסרי מודעות שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יותר חכמים מאתמול ונעשה הכל נכון, ואנו לא מבינים ששוב טעינו. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי תמיד תחושה שזה שיר מופשט מכדי להתייחס אליו ברצינות - אף על פי כן שקדתי עליו קצת וניתן לראות בקלות שכל הפעלים הם עירבובים שונים של מילות פועל אחרות, ושישנם סיבות למה בחר במילים ה"מוצמצאות" שלו. מצלולים, הקשרים צבעים - כל אלו באים לידי ביטוי. כמה שנים אחר מכן למדתי את השיר גם במסגרת קבוצתית (אני בכלל לא חבר במועדון המשוררים המתים! -_- ) ושם נוכחנו שכל הפעלים וכינויים הם verbs או adjectives ברורים למדי, ועם מעט שיעור מוחין הבנו את מרבית המילים המקושקשות. מהבחינה הזו התרגום כושל למדי, שכן אין לו התייחסות קפדנית שכזו למלל, אבל השיר כל כך מופרך גם כך (המקור) שזה בכל זאת מסתדר בחינניות מסויימת. הורדת נקודות נוספת אך ורק על תרגומים ישירים של צלילים. אם כבר אז כבר my beamish child, אם כבר אז כבר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מודה שאני לא קורא יותר מדי מהאנשים שכותבים פה, אבל יש לי תחושת קרבה מטופשת לכתבייך, אז... נו אתה יודע, אל תהיה מציקן שכזה. מכל השיר, רק הבית הראשון עושה לי "אוף, נכון". אני לכל היותר אומן כותרות. לכתוב ממש - קשה לי. בכל הקשור לאושר אני לא מזדהה בכלל, אבל לגבי סתמיות מסויימת - כן. לחלוטין. תרגיש טוב ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אה בדיוק כך. אני מוכרח לאמר שכישוריי השירה שלי לא אחידים מי יודע מה, אבל באופן כללי גם אותי הם משעממים. אבל זה בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] רשימתי, בלוגי, חסר חן. חסר בשלות - מרגיש באמת כמו אסופה רנדומלית של דברים שגורמים להרגיש רע, אבל אין כאן שום חידוד אומנותי או שאיפה לתוצר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לחזור הביתה אחרי כל כך הרבה זמן ולראות שאתה מומלץ באתר שאתה אוהב. לא תמיד אני יודע מי גורר את מי בנושא הכתיבה - הקונספירציה המחשבתית, תחושת ה"הנה חידוד, הנה קונץ, הנה חידה" שעולה למחשבה על קצה רעיון, או בדחף ליצור ולרשום. אולי אין פה שיר - אבל משורר גדול אני לא, אני בסך הכל לוקח רעיונות קטנים, וממחיז אותם. בקטע הזה, אכן מדובר בסך הכל במכונה המדוייקת והווקאליות שלה, אל מול הסירבול שלי, ממש כשם שכוכב הצביע. בהחלט לא חומר לפרס נובל, סתם - מחשבה על מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] בגשם לא תולים כביסה - בגשם תולים תקוות. אני לא זוכר מי אמר את זה, וזה נורא ואיום מצידי. עוד משוררת בית :) שמח מאוד שלא כולם נרתעים מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבקש להתנצל ולנסח מחדש את הדברים שלי - התכוונתי יותר לאמר שזה חסר חן כקטע אומנותי. אבל זה בהחלט מעורר חמלה, רחמים והזדהות. אני פשוט חושב שאפשר להפיק יותר אם היו לוקחים את מקבץ הדברים המצערים האלה ויוצרים מהם משהו טרי, חדשני, שתופס אותך וגורם לך להרגיש את כל העצבות, כעס, דכאון וכו' שמסופר כאן עליהם רק ברמיזה שזה התחושות שנובעות לך. ממש כמו הביקורת הראשונית שלי - איך שזה מוצג כאן יבש מדי לעומת הכוונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אמריקאי מבחינתי, אבל בהחלט אורבני מאוד. כמעט אנטי-פולקי במידה מסויימת, ובהחלט מעניין יותר משיר נוסטלגיה רגיל. שאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] שלם מאוד. טוב לי לקרוא שירים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, וזה כזה ספר מטומטם :( מי יתן וכל חייה תקרא רם אורן. [ליצירה]
תגובות