[ליצירה]
כוונתי היתה שבשם הדת , כל דת (למרות שהתייחסתי רק לשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות), מדכאים את האשה ןאת מיניותה בעוד שמיניותו של הגבר מותרת, מוצדקת ולא חייבת להיות מונוגמית. המוסר הכפול הזה מעורר את זעמי ואני מקווה שהצלחתי להביע אותו בשיר.
תודה לכן על התיחסותכן.
[ליצירה]
נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו.
בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ?
במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ?
הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה
יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר יפה. אם מותר להציע, הייתי מוותרת על
"אנשים היו שוחרי אמת
ולא זייפנים שמוכרים בגרוש
אהבה"
השורות האלה פוגמות, לדעתי, באופיו הפיוטי כל כך של השיר. הן מסבירות מדי.
תגובות