רציתי
לדוג כוכבים
לכלוא באקואריום של משאלות
לשימוש בעת צרה
והם כמו קרפיון מועד
הפכו לגפילטע פיש
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תקוות תופחות טופחות על אפינו... מצחיק [ליצירה]
- [ליצירה] התחיל יפהפה נגמר בהומור :) אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר:) [ליצירה]
- [ליצירה] בעיניי, הקרפיון זכה כשקבל תפקיד מורשתי שכזה בעמו. הוא השביח עצמו כשהפך לגפילטפיש. אבל יפה, לא צריך להתעכב יותר מדי, לקרוא, לצחקק ולהגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] יש דברים שמרגישים נכון עד כדי שאי אפשר להתווכח עליהם.. אהבתי ממש(: [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה ל"דודייך" בלשון נקבה. ההשוואה היא בין דודיו לדודיה. תודה על הערתך, אמילי. [ליצירה]
- [ליצירה] אפוקליפסה עכשיו [ליצירה]
- [ליצירה] "כרית ללא ריח הצרות" הוא דימוי מעניין. אני סקרנית לדעת איזה ריח יש, לדעתך, לצרות. [ליצירה]
- [ליצירה] "יש אנשים עם לב של אבן יש אבנים עם לב אדם". רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן על התגובות. לא כתבתי בעבר על איקרוס, מלודי אמילי. בנראה התכוונת למישהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את אווירת הנוסטלגיה ובעיקר את ההתמודדות הסיזיפית עם המילה הכתובה, עם השירה. היטבת לקלוע להרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר, פרט ל"ובעיקר מרגשות" השובר את הריתמוס ואת יחודיות הדימויים של השיר. כדאי אולי לחשוב על סיום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים לשיר. האדם אכן איננו ולא במקרה. חווה בודדה במאבק עם תאוותיה ועם אלוהיה. הכוונה לא היתה שהיא משתעשעת עם הנחשים. היחסים בינה לבין הנחש טעונים . הם רוגמים אותה והיא משסה בהם. השורה האחרונה אינה מופנית אל הנחשים אלא אל אלוהים. את גן העדן כבר הפסידה, את ילדיה היא יולדת בצער על מנת שימותו בבוא היום, לכן היא מרשה לעצמה לתת דרור לתאוותיה, שהנחש והתפוח מסמלים אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] Fire and Ice יפה מאוד. אהבתי בעיקר את השורה החמישית והשישית. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם על ששמעתם את זעקתי. הלוואי וגם המוזה תשמע. [ליצירה]
תגובות