הריהו תומך
את הסב הנשען
על מקל- על כתף -על קצה
הלוואי וגם אנו נוכל לו לסוף
בחיבוק רֵעים שכזה
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, דיק :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ברור ומוכר ומורגש (או: נהניתי) [ליצירה]
- [ליצירה] בכל שורה אני טועה לחשוב שהתקרבתי למחשבות שלך, ומתרחקת בחזרה בשורה שאחריה. אני קוראת אותך לאט. וכמה פעמים. ושתיקות..הן נשק אכזר. שמעי מציידת מיומנת. [ליצירה]
- [ליצירה] יאאוץ'. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה תמיד מצליח להעביר לי את התחושה המדויקת, אוהבת לקרוא אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה יש כאן הכל- קומפוזיציה מאורגנת היטב, אמירה, שילוב של אנשים ודומם (2 מוקדי עניין). אולי זה האפור הזה שגורם לי לראותה כתמונה סתמית.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומאתגר. כל בית כתוב קצת אחרת, כאילו שיר בפני עצמו, והשילוב שלהם יחד.. [ליצירה]
- [ליצירה] "חש את רקמות הדעת"- זו תחושת חורף מובהקת. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתחיל פשטני מדי,צובר תאוצה והופך ליצירה מבולגנת מתמיהה וטובה [ליצירה]
תגובות