בין קיבוץ נגבה לבין הים
בכל דצמבר
מגיעה רוח גדולה
רוח מזרחית מהרי חברון הרחוקים
בכל דצמבר
אני מגיע לשדות הנגב
שוכב על קוביית חציר
ומדבר עם האלוקים
ובין נגבה לבין הים
עולם ומלואו
ישנה גבעה
בוערת בדם כלניות
איש גדול ובודד גידר אותה
וטמן בראשה את היקר לו מכל
ובחוליקאת ובגבעה 69
החמניות מתריסות כלפי השמש
כאילו מעולם לא נרמסה אותה האדמה
בנעלי צעירים וחולמים שנשארו שם תחתיה
אם לוקחים ימינה בצומת חלץ
רואים עץ בודד בלב שדה חרוש
ואנשי עמל העוטים טליתות עם שחר
בוכים אגב ברכת ההפטרה
ושם בין חמניות ודם
בין רוח המזרח הגדולה
לבין כל האנשים הבודדים
אני שוכב על קוביית חציר
מדבר עם האלוקים
בכל דצמבר
תגובות