בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :))
מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים...
צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן.
אז שינעם לך השבוע המתחדש
כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :)
אולי אפשר לכתוב
את החיים שבך
מכתיבים לך
אתה לא צריך להתאמץ להתחבט
אצלך אין חרטות
את הכל מכתיבים לך
אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן
זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה
[ליצירה]
בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :))
מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים...
צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן.
אז שינעם לך השבוע המתחדש
כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :)
[ליצירה]
אולי אפשר לכתוב
את החיים שבך
מכתיבים לך
אתה לא צריך להתאמץ להתחבט
אצלך אין חרטות
את הכל מכתיבים לך
אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן
זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה
[ליצירה]
...
הדסה
זה כזה נגע לליבי...
הדמעות עמדו לי בעיניים, בתור אחת ש....
רציתי לדעת מי יחזור מהלוויה...
הבוקר קמתי בהרגשה שאני חייבת לראות אותה...למרות שעבר זמן, וזה לא עזב אותי עד בערך3...
אני שמחה שזכיתי להכיר אותה...
לפחות היא במקום טוב יותר... עם בעלה...
טוב, ביוש!
[ליצירה]
רומיאו...
רומיאו-
לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...)
הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!)
הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך...
אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..)
מתי הגעת לשדה הקרב?!
חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת...
הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו...
אוהבת,
אני...
[ליצירה]
דבר ראשון- את הסיפור אהבתי... כל פעם שחברה שלי אורמת משהו כזה אני אומרת "תהיי יפה ותשתקי" והיא מיד מבינה את הרמז...
דבר שני- אם כבר מדברים על סיפורים של הנרי, אני מחפשת אחד דחווווף!אבל האינטרנט שלי לא נותן לי להיכנס לקישורים. מישהו רוצה לעשות העתק הדבק אולי??? (שרדינג, אני מציה ונשמת כל חי, אולי?)
יועמולה ושופע אור!
[ליצירה]
וואו. מאוד-מאוד אהבתי...
במיוחד את השורה:
"היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים..
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול....
וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :))
יומעולה ושופע אור!
תגובות