יושבת אני לבד, וכותבת לך, יומני היקר
לך אין צרות, שמחות ובדידויות
אתה שם, שוכב לך בין כל הספרים
נהנה מעצמך ומהחיים שאין בך
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוהו! בושמת! ברוכה הבאה לאתר! איזה נחמד שהצטרפת אלינו! ברוכה הבאה!! זה יופי שאת כותבת!אוהבת!! [ליצירה]
- [ליצירה] בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :)) מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים... צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן. אז שינעם לך השבוע המתחדש כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אפשר לכתוב את החיים שבך מכתיבים לך אתה לא צריך להתאמץ להתחבט אצלך אין חרטות את הכל מכתיבים לך אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מאוד-מאוד אהבתי... במיוחד את השורה: "היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים.. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] די לא ברור מה השיר ואיך קוראים אותו.... אם תוכלי להסביר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] כשישבתי על החוף, האבנים נדמו כלבנים באור השמש המסנוור...למרות שהם היו מצופים במלח לבן... לא רק בנוף רואים שחור-לבן גם באנשים, יש חרדים-דתיים-חילונים, יש רעים-טובים. אין באמצע. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] ... הדסה זה כזה נגע לליבי... הדמעות עמדו לי בעיניים, בתור אחת ש.... רציתי לדעת מי יחזור מהלוויה... הבוקר קמתי בהרגשה שאני חייבת לראות אותה...למרות שעבר זמן, וזה לא עזב אותי עד בערך3... אני שמחה שזכיתי להכיר אותה... לפחות היא במקום טוב יותר... עם בעלה... טוב, ביוש! [ליצירה]
- [ליצירה] רומיאו... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחמוד... אהבתי! יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... מזכיר לי בימים שאין בהם שום טוב, וכל דבר שקורה רק מעציב יותר מהשני... מעניין שאחד הצבעים שאני הכי אוהבת הוא שחור, אבל ני עדיין מודעת לזה שהוא גם הצבע הכי מדכא.. ועם זה אני די שמחה... אהבתי... העלית לי חיוך שחור... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול.... וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :)) יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] למה דווקא פנינים שחורות? זה לא מדכא ללכת וללבוש פנינים שחורות? [ליצירה]
- [ליצירה] בתש... כאלה מחשבות? תבושי!!! טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה.... (ומה עם שזירת פרחים לחתונה?) טוב, יומעולה ושופע אור!!! [ליצירה]
תגובות