בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :))
מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים...
צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן.
אז שינעם לך השבוע המתחדש
כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :)
אולי אפשר לכתוב
את החיים שבך
מכתיבים לך
אתה לא צריך להתאמץ להתחבט
אצלך אין חרטות
את הכל מכתיבים לך
אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן
זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה
[ליצירה]
בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :))
מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים...
צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן.
אז שינעם לך השבוע המתחדש
כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :)
[ליצירה]
אולי אפשר לכתוב
את החיים שבך
מכתיבים לך
אתה לא צריך להתאמץ להתחבט
אצלך אין חרטות
את הכל מכתיבים לך
אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן
זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
תיקון טעות...
רומיאו-
לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...)
הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!)
הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך...
אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..)
מתי הגעת לשדה הקרב?!
חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת...
הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו...
אוהבת,
אני...
נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור...
[ליצירה]
רומיאו...
רומיאו-
לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...)
הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!)
הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך...
אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..)
מתי הגעת לשדה הקרב?!
חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת...
הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו...
אוהבת,
אני...
תגובות