אסורה נא ואראה
את סערה הלבן
בְּקִרְסֵי נְקוּדֵי
עוד אחפור לה שורש.
ראש, לא בכיתי
חסרת מים ושחקים
מאִבְחַת חן, נטית
על העין.
בארות רקועים בנחושה
מול מצחך הגבוה
אַרִית מלועי
חלב ודבש.
עת נתחי
תאמרי: "נואש"
ואני אגיד לך מחיצתך
הפעורה מרעד
בפיך דם שָני.
וזחית אל גורלך החדש
הרחק מכאבי המָתֶנֶת
וַאֶבַש.
תגובות