קונצ'רטו ליום גשום- בהשראת e.l.o

 

הוא עומד בגשם, מחכה.
עם כל הכאב והכוונות הטובות, הנופלות מהשמיים כמו גלגלי שיניים של מכונת דמעות ושקט, הוא נשאר במקומו, לא מסוגל למצוא את מה שעובר במחשבותיו.
אני זוכר את אותו הלילה. שם בגשם הכבד, בין קולות רעמים וגיטרה אקוסטית, השמיים השבורים ניגנו, שירי ברקים וקיץ וקסם, ראיתי אותו מוחא את כפיו, כמו מנגן איתם בפה חתום.
ועכשיו, הבוקר עולה.
הרדיו מנגן שיר חדש.
הגשם פסק, התפזרו העננים, וברחובות העצב גרים עכשיו אנשי השמים הכחולים.
איפה טעית, טעינו, במין האנושי, המחייכים אל השמים, כי מעט יעבור, ונזכור את הכחול, לפני בוא הלילה ואיתו השמים השחורים.
ושוב הגלגלים יסובבו את העולם (במהירות)
והוא עוד מחכה.