גם דעתי יוצאת בנתיב הארנב
נתיב בעובי סיב, ובאורך מתקצר
בלתי נראה כמו צבע עיוור
דעתי נסחפת במורד הרחובות
מונעת בכח ההתמדה, מוארת באורות המסכים
צוללת לעומק הזרם, לא בשליטתי
כמו תולעת פיתיון שניתקת מהקרס
התולעת הופכת נחש, הנחש מתפצל למספריים
והמספריים גוזרות את העולם
גוזרות את העור מהשלד, את הצבעים מהזיקית
גוזרות את העץ משורשיו
קורעות את הכל כמו קצב חסר רחמים
והים אליו אני מתקרב מלא בקולות יאוש, בבערות של פילוג קבוצתי
כל החיקוים של העולם, הנעליים הדומות, מטבעות של צד אחד
הציות העיוור, המצפון המתפוגג
חוסר האיזון הגדול
דברים ללא צלם ודברים ללא צל
היופי הנשגב, האמת הטהורה, האנושות הנאורה
עכבר ואוקיינוס, יופי ללא שם
המספריים שלי קורעות את הכל
ואני עצמי, וחלומותי היפים, כל מה שקרה ומה שיקרה
אנחנו מחרוזת שנקרעת, והחרוזים נשפכים ממנה
לבלי-שוב
poen- leonard cohen נכתב בהשפעת
תגובות