ובתוכךְ, האור הנשפך על מחלצותיי
מבהיק ברובו, אומר
הֵא לךָ האשה אשר אהבתָ.
והיכן מצידי, מסיט רוח ליבי לאחֵר
אחרת איך הייתי מרגיש?
ואת. שאינך חשה. בי עוברת צמרמורת.
מרגישה?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] או מחנות פליטים! [ליצירה]
- [ליצירה] איה, זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. מאוחר לי מידי אבל זה נשמע טוב. הפכת א תזה קצת לפוליטי משהו, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ואם היה ולא שמת לב ... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק. את כותבת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, היום זה היום! "ביקור בית"/ שי דוידס היום אתה מקבל חופשה לצאת לסיבוב בחצר. מעין ביקור בית. היום זה היום שלך אז בוא התרווח על הדשא אכול מן התופינים הרווה צמאונך במשקאות קלים (הרי "קולה" אין לכם שם למעלה) תנשום. החליטו לקחת אותך בקיץ בימים הכי ארוכים בשנה. אז בוא כיבוי אורות בשעה מאוחרת אפשר לעשות עוד סיבוב. היום זה היום בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26. אז אולי נצא נשב על איזו בירה נשמע מוסיקה טובה. יש זמן. שערי שמיים פתוחים לרווחה נצא מן השער נשכח את העבר ונחיה את היום הזה עד תום. היום זה היום שלך אז למה כולם כל כך עצובים? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה יפה ונוגע. ויהיו צ'יזבטים? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לאללה..... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. ליאורה, לא בכוונה :) [ליצירה]
תגובות