בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האמת היא שהתלבטתי לגבי השורה האחרונה. הרעיון הוא לאזכר את "ולא חרץ כלב לשונו"- בהקשר הידוע (ולמי שממש יתעקש, אסביר בהודעה פרטית). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] השורה "כתבי גם אם אין לך עט" מטופשת בעיניי.. מזכירה זכרונות שילדים כותבים בסוף שנה, מז'אנר "על החלון ישבתי". [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את המשחק הזה שכל אחד כותב שורה, משאיר רק מילה אחת חשופה ומעביר למישהו אחר להמשיך לכתוב.. לא מצאתי קשר בין המשפטים ובטח שלא אמירה או יופי ספרותי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעקצץ ומאתגר את השפתיים. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] (ל)אורך שידרה, כי: הטיפות נוזלות לאורך עמוד השידרה, וגם מתוות מעין דרך, את אורך השידרה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. גודש מחשבות-חצאי הרהורים-משחקי מילים שכזה כבר מזמן לא נתקלתי. וזה מעורר, מאתגר ומרענן. וזה גם מילא אותי איכשהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למחמאות. נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. הקובץ הזה.. כבש אותי לגמרי. כ"כ אמיתי, ופשוטמורכב, ונוגע, ו..וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטי כתמיד.. [ליצירה]
תגובות