[ליצירה]
קבלי חיבוק.
וכוחותייך לעולם לא ייגמרו באמת. אלוקים נותן ולוקח בדיוק במינון הנכון, "שעשה לי כל צרכי"- לטוב ולרע, וכל מה שאת עוברת הוא לצורך, הוא הכרחי וטוב לך בסופו של דבר.
[ליצירה]
הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת.
[ליצירה]
בכל שורה אני טועה לחשוב שהתקרבתי למחשבות שלך, ומתרחקת בחזרה בשורה שאחריה.
אני קוראת אותך לאט. וכמה פעמים.
ושתיקות..הן נשק אכזר. שמעי מציידת מיומנת.
[ליצירה]
פוטו- בשבת אנחנו מגיעים לדרגת קירבה לאלוקים, כל אחד ממקומו שלו. והאבות מייצגים את דרגת הקירבה הגבוהה ביותר- הקב"ה כיוון אותם, התגלה אליהם וכו.
תגובות