אוף!היושבת בגנים-שברת את ליבי..
התמונה מעולה מבחינת החדות שלה והזוית..איך שרואים את הבליטות האלה על הדף...
גם הרעיוון יפה השם נפלא....
שלא נדע עוד צער..בע"ה....
[ליצירה]
אוף!היושבת בגנים-שברת את ליבי..
התמונה מעולה מבחינת החדות שלה והזוית..איך שרואים את הבליטות האלה על הדף...
גם הרעיוון יפה השם נפלא....
שלא נדע עוד צער..בע"ה....
[ליצירה]
(למה אתם טוחנים את אותם הדיונים עוד פעם ועוד פעם?!?!?, כן אנחנו יודעים ש"קצת" נגד עריכה וכו וכו...)
לענ"ד קומפוזיציה מעולה ומעניינת!,
אותי דווקא עניין באיזה עדשה צילמת (מן הסתם עדשה ארוכה אבל השאלה כמה..)
לגבי הצבע של התמונה- קודם כל אי אפשר אף פעם לשנות את המציאות ב. אם את מצלמת בדיגיטלי אז יש את מה שנקרא WB -"איזון לובן" (איזון של הלבן בתמונה) זה נושא קצת מסובך ולומדים אותו בעיקר מנסיון אבל אם תאמרי לי איזה מצלמה יש לך אז אולי אני יוכל לנסות להסביר,
חנוכה שמח ומאיר לכולם!
(ואולי יהיה תמונות מאילת......., יש למה לצפות)
[ליצירה]
[ליצירה]
וואו!
תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי,
קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן
יישר-כח!
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
תמונה מעניינת,
אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך.
מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה).
בברכת ביקורת בונה,
יוחאי
תגובות