כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין לי יותר מדי שיניים תותבות, ת'יודע. אתה שובר אותן כל פעם מחדש... קשה, אבל מעניין (באמת!) שוב, אהבתי את המשחקים במלים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] האותיות גדולות זה מפריע. אה שכחתי לומר שנהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד [ליצירה]
- [ליצירה] האותיות לא קטנות מדי? : ( אהבתי תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן מיוחד... התרשמתי מאוירת המסתורין הדרמטית שיצרת, אם כי לא כ"כ הבנתי, במיוחד את הסיום [ליצירה]
- [ליצירה] נתמלא פינו מים "ימלא אדם פיו שחוק בעולם הזה שמביאהו לידי..." לא ברור היקר, נעמת מאוד, מי יתן ונופתות צופים שכאלה ימשיכו לנבוע לך מבין האצבעות, ויתמלא פינו שחוק וזמר ומים. ממממממממממממממממממממממממ.... [ליצירה]
- [ליצירה] חיזוק פייף, התעלת על עצמך. תן לי לחזק את אצבעותיך מפני המשטינים חלשי הלב. אין לי כח להכנס בפרטיה של היצירה, כי היא מדויקת וכאוטית להכעיס, עד גבול הקנאה. יש איזו הרמוניה, אמנם הרמונית צללים, אך היא בהחלט, יחד עם השיר עצמו, תופסת אותך בקורקבן, ומושכת אותך אל תמימות ילדותית ואפלה, והכי חשוב- אינסופית. מי יתן והנמשים לעולם לא יעזבו את פניך. מידידך, הפחות חציל. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שמעות בסה"כ מהלך השראת ההשראה עלי, זה הכל. אין צורך לעשות מזה סיפור גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] הלא. ה'לא' שובר את תחילת התיאור הראשון של ענני הזהב. [ליצירה]
- [ליצירה] אילו הביאנו אל הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו. [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא (ובנוסף לכותר) גם אני גרור אחריך בתהיה: לא זמני הוא, רק שובב. סובב מכדי לגעת, גורר ולא קופץ. האם הקראת זאת בנשימה רעננה? הרבה אחוה ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] לא אולי בטוחה שהוא שומע בכי גם בלי קול. בעיקר כשמצליחים לבטא אותו כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] על מנת להחיות את דבריך, אין צורך בחג. כל הנדרש הוא סיפור חסידי טוב. המשמעויות הרוחניות לא ימצאו בוורטים שנדמה כי נתלשו מהחג, ותפסו רעיון, יפה אמנם, אך לא מקושר לשאר הדינים/רעיונות. אם כל אלה קיימים בחצי שעה אחת, אין זה ראוי שלכל הפחות יהיה להם מכנה משותף? [ליצירה]
- [ליצירה] עוד קריאה ראשונה. אני עוד מאכל. שורף את המילים כדי להתאים אותם אלי. ומרגיש שיש כאן משהו גדול ממני, משהו שאני צריך ללמוד ולא רק להחליק מעליו כמו גשם על חלון. אני פתאום מוצא את עצמי מוזאי, מלא בהשראה. אני נמשך אל תוך השיר. האם מקרה הוא שאני מקשיב למודי בלוז עכשיו? [ליצירה]
תגובות