גָּלוּת

שֶׁלֹא תֵּדַע, יֶלֵד, גָּרוּשׁ אֲנִי.

תִּתְרַחֵק, תִּתְרַחֵק,

כֹּל הָעוֹלָם יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי רוֹצֵחַ.

כּוֹפֵף קוֹמָתְךָ, יֶלֵד, הוֹרֵד אֶת הָאַף.

כֵּן, גַּם אֲנִי הַיִיתִּי פָּעַם בָּעַל גָאוָוה,

הִתְגָרַשְׁנוּ,

הֲלֹא אֲמַרְתִי לֶךָ כִּי גָּרוּשׁ אֲנִי.

עֲזוֹב אוֹתִי, יֶלֵד.

לֶךְ לֶךָ לְאַרְצֵךָ, לְמוֹלָדֵתְּךָ,

לְבֵּית אֲבִיךָ שֶׁיֵנַחֵם אוֹתְּךָ מִפְּנֵי סִיוּטִים

יֵיטִיב כָּרִיתְךָ וְיִיתֵן לֶךָ

נְשִׁיקַת לָיְלָה טוֹב.

אֲנִי לֹא יָכוֹל לְנַשֵׁק, גָרוּשׁ אֲנִי.

לֶךְ, תֶּדַע.

כְּשֶׁתֶּלֵךְ עוֹד וָעוֹד, רֲגְלֵךָ כְּבַר בָּצֵקָה,

שִׂמְלָתְךָ כְּבַר מִזְמַן בָּלְתָה מְעַלֵיךָ

תֶּלֵךְ לַעֲזָאזֵל וְתָּמְשִׁיךְ קְצַת אֲחַרֵי סוֹף הֲעוֹלָם-

נַע וַנַד, נַע וַנַד, נַע וַנַד-

תֶּדַע: מִגָלוּת יְשַׁחְרֵר רַק הָמָוֶות.

לָכֵן כֹּל הוֹרֵג

קָיִן שִׁבְעֲתַיִים יוּקָם.