נטיעה
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש, נקרעתי מצחוק.. קראתי זָקָן.. לא הבנתי מה כבר יש לעשות עם הזקן כמה שעות ביום.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד! למרות שיפוצים קטנטנים הרבה כח יש כאן.. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, איזה נהדר להיתקל ביוזמות מתוקות כאלו. גמני רוצה לתלוש.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. חתלתול.. פתאום שלפתי מזכרוני את אהבתך לאוטובוסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לשפוט את האמינות על פי ההקשר בין המשפטים שילד הביא, מה שכן הפריע לי זאת המיידיות בדו-שיח לעלות את הנושא הרגיש הזה, מה שבעיני מערער את האמינות. אחרי היכרות של כמה דקות ,ספק בעיני אם מישהו היה מעלה את זה כך לשיחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתפעלת כל פעם מהיכולת שלך לארוג יחד כל כך הרבה נושאים בקטע קצר אחד. יופי יופי יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה בעיני.. קומפוזיציה מצויינת ואיכות צבעונית טובה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] "אסר אותה על כל העולם" נשמע לי פחות נעים באוזן. אולי "ייחד אותה לעצמו"? אסר, כידוע, הוא דו משמעי ודי לחכימא. [ליצירה]
- [ליצירה] שמץ קטנוניות עולה בי..זה קרה באמת? [ליצירה]
תגובות