נטיעה
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לשפוט את האמינות על פי ההקשר בין המשפטים שילד הביא, מה שכן הפריע לי זאת המיידיות בדו-שיח לעלות את הנושא הרגיש הזה, מה שבעיני מערער את האמינות. אחרי היכרות של כמה דקות ,ספק בעיני אם מישהו היה מעלה את זה כך לשיחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש פה הרבה מקום לפרשנות לפני שזולגים לאנטישמיות- מי החליט שהכותב התכוון להריסת בתי ערבים? לי, אחרי כמה וכמה קריאות, היה דוקא נדמה שמדובר על הריסת בתים בגוש קטיף (ואולי אני נורא תמימה). נסו לקרוא זאת כך. [ליצירה]
- [ליצירה] זתומרת שהחומר האנושי הנ"ל חי עם מה שיש? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, נקרעתי מצחוק.. קראתי זָקָן.. לא הבנתי מה כבר יש לעשות עם הזקן כמה שעות ביום.. [ליצירה]
- [ליצירה] לי קצת קשה עם הגדרת היצירה כשירה. עדיין, סחטן על האומץ. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יופי יופי.. שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אוך.. אוהבת מאד את הרעיון. יופי. הייתי מסוקרנת לראות שכלול, כלומר פירוט של מה שאחרי. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אל תתיאשי כל כך מהר.. תסתכלי בתגובה של מישי ואולי.. וגמני גיליתי!! (ורק למי שממש מתקשה, רמז- תרגיל מספר שלוש בסדנת הכתיבה..) [ליצירה]
- [ליצירה] התרגשתי.. איזו מתיקות.. פשוט דבש! אני כל כך מזדהה עם הדקויות הקטנות של התחושות, של הרטט הראשוני הזה. הרבה הרבה מזל טוב, איחולים מעומק-לב.. [ליצירה]
תגובות