משחק המילים נשמע מוכר, אבל הכתיבה הנבהלת\עדינה והתקווה בסיום הופכות אותו מהתחכמות לשיר מהורהר
אולי אפשר לשנות את האמצע ל:
חיפשתי לא
מצאתי לא
אנוח לא
אשקוט
לא הבנתי מה מטרת שלוש הנקודות בסוף.
שיר יפה. מעניין לשמוע את ההמשך (מה יקרה כשהדרך תמצא אותך)
תודה
[ליצירה]
משחק המילים נשמע מוכר, אבל הכתיבה הנבהלת\עדינה והתקווה בסיום הופכות אותו מהתחכמות לשיר מהורהר
אולי אפשר לשנות את האמצע ל:
חיפשתי לא
מצאתי לא
אנוח לא
אשקוט
לא הבנתי מה מטרת שלוש הנקודות בסוף.
שיר יפה. מעניין לשמוע את ההמשך (מה יקרה כשהדרך תמצא אותך)
תודה
[ליצירה]
ובשירך שכתבת,
ראיתי הכל-
רגש וצבע
לבן וכחול
וניגון מבית אבא
התנגן ועמד
כעננה, כמו פרח
כחופה עשויית בד
המתנפנפת ברוח
ונושאת שיר הלל
על יופי בריאה
ונשגבותו של האל.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל...
[ליצירה]
הייתי כותבת זאת כך:
"מעולם לא הבטחתי לך דבר:
לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר
לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום
לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך
לא הבטחתי מזור לכאבייך
לא הבטחתי זר של פרחים אדומים,
ולא אודם לחי בלחישת אוהבים
לא הבטחתי לך קיץ או חורף
ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף.
מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה,
מלבד אהבה..."
[ליצירה]
שי- אני בהחלט רואה אותך לוקח את שתי השורות האחרונות ומפרסם אותן כיצירה בפני עצמה- מסכימה שזו היתה יצירהמוצלחת גם ככה (ומעניין טעמם השונה והבנתם השונה של קוראים- ע"ע הצעתה של מלודי...) ועם זאת, אני חושבת שיצירה זו יפה בפשטותה, בחוסר העמימות והמסתוריות שלה, בתיאור הכנה, האמיתי והמעורר הזדהות של תחושה מוכרת.
תגובות