דברים שבני ישיבות שואלים ומשום מה לא מקבלים תשובה.

נכתב בעת היותי בייניש וכמחווה לימים נפלאים שלא ישובו עוד

חלק א´/הקדמה

אני נוטה להתעלם ממקום לימודי בכתיבתי, למרות שמשם אני מוצא את רוב השראתי העצמית. אני לא מוצא שום דבר מצחיק במקום שנתקע בסוף האלף השני לפני הספירה. הרבה עצב אני מוצא בירושלים שם אני לומד בישיבה עם שירות צבאי בצנחנים.

מספיקה העובדה שלאחר ההשבעה שלי מול הכותל עליתי לישיבה ושם שאלו אותי "אם השירות בגולני קשה?"

זה משום מה לא הצחיק אותי, במיוחד בשל העובדה שההשבעה באה אחרי מסע של 18 קילומטרים. אולם כאן מצאתי את אחיי לנפש ולייאוש, מלבד אחד שמשום מה החליט תמיד להיות שמח, ידידי רובי.

אני מכיר אותו מהשנה הראשונה שלי בישיבה, זה הוא שהכניס אותי לסוד העניינים, " מי נגד מי ולמה כולם נגדי"

למזלי ולצערו חלקנו אותו חדר בישיבה, כאב ראש לא קטן להנהלת הישיבה ולעומדים בראשה.

מספיקה העובדה שכל לילה היינו הולכים לישון במקרה הטוב ב2:00, מלבנים סוגיות חמורות בתולדות האנושות מימי המחשבה הראשונה שאולי באנו מהקוף עד לימינו שהסתכלנו במראה וגילינו שאכן באנו מהקוף.

מבלי שישים לב תיעדתי חלק מהשאלות והתשובות שהוא נתן לי.

מאיר: תן לי סיבה אחת טובה לקפוץ באנג´י עם חוט תפירה?

רובי: תוכל לקיים את הפתגם " דע מאין באת"

מאיר: תן לי סיבה לא לקפוץ באנג´י עם חוט תפירה?

רובי: " ולאן אתה הולך"

כמו שבוודאי שמתם לב, חברי בורך בחוש הומור מיוחד ונדיב. מספרים על צ´ארלי צ´פלין (הגאון של ההומור) שהוא נהג לצפות בסרטיו בביתו ולצחוק על הצופים אשר צחקו לגורלו המסכן של הנווד.

ידידי לעומת הגאון בורך ביכולת הומוריסטית של תחכום ללא פגיעה או העלבה באדם.

מאסטרו... הקרן סצנה ראשונה שהתרחשה בחדרי.

פנים/לילה/חדר פנימייה בישיבת הכותל/מאיר ורובי ישנים

מאירVOICE OVER

לילה, הלכנו לישון, החלון סגור, כשלפתע נשמע טפטוף של מים. מכיוון שהלכנו לישון מאוחר אף אחד לא שם לב לרעש עד אשר רובי מעיר אותי ואמר שיש מים בחדר.

אני מתהפך לצד השני ואומר לו

מאיר:סגור את החלון

רובי: החלון סגור.

מאיר: אז איך נכנס גשם לחדר?

רובי: עכשיו סיוון, לא יורד גשם בקיץ.

(הבטתי ברצפת החדר, כל החדר היה מלא במים)

מאיר: שמת לב שהחדר מוצף במים?

רובי: כן.

מאיר: אז מאיפה המים והרעש של הגשם?

רובי: לא יודע.

מאירVOICE OVER

אנחנו יוצאים מהחדר ורואים שכל הדירה מוצפת מים, שמנו לב שהרעש בוקע מהמקלחות, פתחנו את דלת המקלחת וראינו שהסקת החימום התפוצצה ונוטף מים מהלחץ של הקיטור.

רובי: מה רבו מעשיך ה´

לא איבדתי את העשתונות ומיד לקחתי סמרטוט וסתמתי את חור הדליפה. מה שלא ידעתי זה שכתוצאה מלחץ הקיטור אני זוכה לראות את הסמרטוט עף לתקרה ונדבק במחשבה שייתכן וכוח הגרוויטציה לא תמיד עובד.

המים התפרצו ביתר כוח, אז החלטתי שכדאי לקרוא לעזרה ומכיוון שהתעוררתי כבר, חשבתי שתפילה לא תזיק וכך הלכתי לבית המדרש להתפלל ולהזמין לאחר את התפילה את כל חברי שיביטו בגדולת הבורא.

רובי לא חשב שזה מצחיק היות שהוא ניסה לגרוף את המים מהחדר חזרה למקום הטבעי,במקלחת.

וכפי שאתם מבינים, זה נחשב יום נורמאלי ושקט בחיינו.

חלק ב´/ הוא והיא ואני

אחד הדברים הכי חשובים בחייהם של גזע הביני"שים, זה היחסים בינה לבינו ומדוע הם אינם.

לפניכם מספר עצות מועילות בחיים שהצלחתי ללקט מרובי.

מאיר: אם היו לך 3 משאלות,מהן יהיו?

רובי:1. להתחתן. 2.להתגרש. 3.להתחתן שוב.

מאיר: איך תיראה אשתך לעתיד?

רובי: כמו שלא רציתי שתיראה.

עניין הנשים בחייו של רובי הינו נושא די רגיש ודי הרבה באשמתי. זה היה בזמן שיצאתי עם בחורה בשם מיכל ולא הבנתי שהיא היצור הכי נוראי שיכול השטן לברוא. נורא כאב לי שלידידי רובי אין מישהי ולכן הצעתי לו שאני אמצא בשבילו מישהי.

רובי משום מה לא התלהב מהרעיון אולם לאחר לחץ בלתי פוסק ממני, הוא התרצה. מיד התקשרתי למיכל והיא אמרה לי שאודליה חברתה פנויה.

אודליה...השם הזה שיחק בזכרוני.

זאת הנמוכה מיכל, לא כך?

כן, היא ענתה.

ועם הבעיה בעין, שאלתי בתקווה שאני טועה.

היא עשתה ניתוח, ענתה מיכל.

ואהבת האוכל המופרז, שאלתי כשאני כבר יודע את התשובה.

כן, ענתה מיכל.

קיבלתי את מספר הטלפון של אודליה והתקשרתי אליה למחרת.

מאיר: אפשר לדבר עם אודליה?

אודליה: מדברת.

מאיר: היי, מה נשמע? את יודעת מי מדבר?

אודליה: כן.

מאיר: תשמעי, אני מכיר מישהו...

כך סגרתי עם אודליה את כל הפרטים ומאושר, שמח וטוב לב באתי לרובי.

אתה מה אמרת??? שאל רובי בפליאה וקצת צעקת חרדה.

שאתה בגובה 1.80 עניתי

אבל אני 1.65 אמר

מה יש.. קצת פספסתי, זה לא הכי נורא בעולם

ומי אמר לך שאני רוצה לעבוד בפרסום, שאל.

זו עבודה די טובה ומכניסה, עניתי.

ושאני רזה, זה בטח גם אמרת לה.

אל תדאג רובי, שניכם באותו משקל, פחות או יותר.

(זה בהחלט ניחם אותו קמעה.)

שעה לפני הפגישה שלהם הזהרתי אותו שהיא איננה מלכת היופי.

רובי: מה זאת אומרת איננה מלכת היופי?

מאיר: זה אומר שניתן להסתכל עליה אך היא איננה הכי חתיכה בעולם וכמו הפסוק במשלי, "שקר החן והבל היופי"

חיכיתי לרובי שיחזור מהפגישה וכשהוא חזר משום מה הוא לא חייך.

מאיר: נו..איך היה?

רובי: הנס על חלב היה מושלם.

רובי: וחוץ מזה, איך היא הייתה?

רובי: כמו סיומת של קפה שחור.

מאיר: טוב, אמרתי לך שהיא איננה מלכת היופי.

רובי: אבל אל אמרת שיש בעיה קטנטנה בעין שמאל, חצי מהפגישה לא הבנתי לאן היא מסתכלת, אלי או אל המלצר, אני חושב שזו הסיבה שהביאו לנו מלצרית אחרי שהמלצר התעלף כשראה אותה.

מאיר: אז אני מבין שאתה לא אוהב אותה.

רובי: אתה מהיר תפיסה.

מאיר: שמע, אני אגיד לך משפט הרץ במשפחתנו זה מאה שנה, " אפונה צריך לאהוב, עם אישה חיים"

רובי: זה בסדר, גם אפונה אני לא אוהב.

זו הפעם האחרונה והראשונה שהתערבתי בלמצוא לו מישהי אולם הצלחתי ללקט חלק מהגיגיו אודות המין הנשי.

מאיר: מה יהיה שמה של אשתך לעתיד?

רובי: של מי?

מאיר: אשתך

רובי: מי????

מאיר: אשתך.

רובי: לא מבין את השאלה

מאיר: איזו חיה אתה הכי אוהב?

רובי: את אשתי

מאיר: איך תסתדר עם חמתך לעתיד?

רובי: אחרי שאני אשים אותה 5 דקות במיקרו, אקיים את הפסוק, "שפוך חמתך על הגויים"

מאיר: מהו הדבר הכי מחליא שראית בימייך?

רובי: מלבד אשתי?

מאיר: כן.

רובי: ומלבד אם אשתי?

מאיר: כן.

רובי: אותך !

מאיר: תודה נשמה.

רובי: יש לי שאלה בשבילך?

מאיר: כן

רובי: למה טוב להיות מכוער, הרי נשים אינן מתחילות איתך?

מאיר: נו..למה?

רובי: גם גברים לא.

חלק ג´/ להיות בייניש

להיות בייניש זה לא קל, האמינו לי אני בינייש ואני מכיר את כל הסטיגמות ואת כל הבדיחות שיש על הביינישים.

לכן החלטנו(אני ורובי) ליצור הומור ביינישי. ניקח מעט משלום עליכם,אפרים קישון, דוגלאס אדאמס ומראשנו היצירתי והנה התוצאה לפניכם.

מאיר: איך בייניש מבלה את זמנו החופשי?

רובי: הוא שואל את עצמו, מה לעשות בזמנו החופשי?

מאיר: מה השאלה הכי קשה שאיתה בייניש צריך להתמודד?

רובי: איך בדיוק הספר סיפר אותי מאחורה?

מאיר: תן לי דוגמא לשאלה ביינישית טיפוסית?

רובי: מה אתה עושה היום ולמה לא עשית זאת כבר אתמול?

מאיר: מה עושה בייניש שנתקע מחוץ לחדרו כשהמפתח נשכח בחדר?

רובי: יוצא בריקוד חסידי ושירת ימממ בםםם, בם, בם, בם, בם.

מאיר: ואם זה לא מועיל?

רובי: אז הוא מוציא מהכיס את המפתח הרזרבי.

מאיר: למה לא אוהבים את הביניישים בצבא?

רובי: אני הולך 10 דקות להתפלל ואחרי זה אענה לך.

מאיר:חלפו 10 דקות, מהי התשובה?

רובי: שמע, אני לא חושב שכשר פה.

מאיר: הבאנו לך אוכל כשר, מהי התשובה?

רובי: תסביר לי פשט בשאלה.

מאיר: אני חושב שהבנתי למה לא אוהבים אותנו.

מאיר: איך בייניש ממוצע צריך להסתדר עם העובדה שלא אוהבים אותו?

רובי: שמע, אפשר להתווכח על זה.

מאיר: איך יראה הבייניש העתידני בשנת 2525?

רובי: תהיה לו מכונה אוטומטית לתירוצים, רובוט צמוד לויכוחים, מכונה העונה אמן בשבילו וארוסה אוטמטית מגוש הכוכבים ימית 7 הקשורה למושבה אלון שבוז.

מאיר: מהי הבדיחה הביניישית הכי מפורסמת בעולם?

רובי: בחור "ממרכז" פוגש בחורה "מהמכללה" והולכים לגור בהתנחלות עם השם המקורי "חן לשמעונית בין העצים"

חלק ד´/ האמת מסתתרת אי שם(או שמא הם שכחו לצאת מהחדר האטם)

מכיוון שהייתה שעת רצון ושעת בין הערביים, החלטתי שכל עוד וטובה רוחו של המלך אשאלנו שאלות אשר אין להם תכלית, כפי שנאמר " עד חצי המלכות" ואז אערוף את ראשך.

מאיר: איזו דמות היסטורית או מפורסמת פגשת אישית?

רובי: טומי לפיד בכנס למען הפפריקה.

מאיר: מה תעשה אם ינסן לעקל לך את הטלוויזיה?

רובי: לא אעכל זאת.

מאיר: על איזה כלי היית רוצה לנגן?

רובי: משולש קלאסי.

מאיר: מהי שאיפתך לחיים?

רובי: לנגן על משולש קלאסי.

מאיר: תן לי סיבה אחת טובה לסוע בעצימת עיניים?

רובי: כך אתה לא נכנס לפאניקה.

מאיר: עוצר אותך אדם ברחוב ושואל אותך מה השעה, איך תענה לו?

רובי: תן לי לחשוב על זה לילה.

מאיר: נותנים לך כרטיסים חינם להופעה של אלי לוזון, מה תעשה?

רובי: אלך להופעה עם משקפי שמש.

מאיר: מהו הדבר הכי מצחיק ששמעת?

רובי: שיש כרטיסים להופעה של אלי לוזון.

מאיר: תן לי סיבה טובה לקרוא את ספריו של אלכסנדר סולז´ניצין?

רובי: אחרי שאתה קורא אותו, שום ספר לא יהיה משעמם.

מאיר: איזו דמות קומיקאית השפיעה עלייך מלבד ראש הממשלה?

רובי: הארפו מהאחים מארקס וג´רי לואיס.

מאיר: למה?

הארפו הכי פחות מדבר שטויות וג´רי נראה יותר אידיוט ממני.

מאיר: היכן תגור בעתיד?

רובי: באוהל מחאה מול הכנסת.

מאיר: מחאה על מה?

רובי: על זה שלא ניתן להפריד את הלבן במכולת.

מאיר: מה הספר שהכי השפיע עלייך?

רובי: ספר הבישול של אמי.

מאיר: למה?

רובי: אני עדיין סובל מכאבי בטן.

מאיר: באיזה מקצוע תרצה לעבוד?

רובי: להמציא כל מיני שאלות מטמטמות.

מאיר: למה?

רובי:אתה רואה כמה זה קל.

מאיר: ובכל זאת, מהו המקצוע בו רצונך לעסוק?

רובי: להפריד את החלמון מהחלבון בביצה.

מאיר: למה?

רובי: כך אדע להבדיל ביניהם.

חלק ה´/יש לי חלום !(כמה חבל שאני לא זוכר מהו?)

מאיר: הציעו לך לצאת עם מוניקה לווינסקי, מה תעשה?

רובי: אוודא שהיא ציחצחה שיניים.

מאיר: תן לי סיבה אחת טובה להחזיר שטחים?

רובי: לא יהיה על מה להתווכח.

מאיר: תן לי סיבה לא להחזיר שטחים?

רובי: שכן יהיה על מה להתווכח.

מאיר: מי המועמד האידאלי מבחינתך להיות נשיא המדינה?

רובי: דוד לוי,תהיה לנו בדיחה עם כבוד.

מאיר: למה טוב שדנה אינרנשיונאל תייצג את ישראל באוריווזיון?

רובי: 1. כדי שהחרדים יוכלו לשמוע. 2. בתור גבר, היא נראית די טוב.

מאיר: מהי התרופה לאיידס?

רובי: מנת צ´ולנט טובה, לבישת סוודר, לא לשתות מים אחרי פירות, לא לעשות רעש בין השעות 2 ו4 אחרי הצהריים ואידך זיל גמור

מאיר: מה הקשר בין התשובות שהבאת לתרופה לאיידס?

רובי: כמו הקשר בין ביבי ושרה.

מאיר: אין להם קשר

רובי: אתה מבין.

מאיר: לו היית ראש ממשלה, מה הדבר הראשון שהיית עושה?

רובי: מתפטר למחרת.

כאן כבר עייפתי מלכתוב על ידידי ויש כל כך הרבה וכל כך קצת מקום(או ענין) לכן אסים.

לא בסיומת הרגילה שכן אין סוף לרובי, תמיד יבוא עם חיוך ותיאבון בריא,יום אחד אולי אשוב לעלילותיו של רובי ולספר החדש שהוא עומד להוציא " כל הכיף זה להתחתן עוד פעם", רב מכר ברבנות של העיר רהט.

אך אני מרגיש שכתבתי יותר מידי, תודה על ההקשבה והקריאה ואם אתם רואים ברחוב מישהו שמנמן עם שיער שטיני ומשקפיים, ברחו על נפשכם ובכל מקרה אל תשאלו אותו...

מה השעה רובי?

                                                         סוף

ירושלים 1998