[ליצירה]
:;,!,(
אני - שמחים, מאוד
שאתם; אוהבים - את יצירותי,
הנהדרות.
אשמח,
להמשיך; במפעל - ידי, המבורך;
אל - הדרך, נצאה - בשלום!
בבריכה,
שמואל - אלגזר, באר - מים.
[ליצירה]
למה, אבל
למה- ההרגשה המלנכולית הזאת? ומה לעזאזל הקשר בין הבבלי והירושלמי ליצירה זו? חדש אני באתר זה, ואת שפת הסתרים הזאת- לא אבין! בתקווה למורה נבוכים זמין, החזן.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הו, ספרטה!
ותחלה, הספרטקוסית;
בסטרפטוקוקוס - חמור!
וישימוה, בסרקופג;
ויקברוה.
גם לי היה פעם סטרפטוקוקוס. אבל לא שמו אותי בסרקופג. מה לעשות, החיים קשים.
[ליצירה]
הדס - יקירתי;
צר לי, אך דומני שלא אענה לבקשתך. היא בהחלט מוגזמת.
אני חושבת שעבודה כמו עריכת הדעת מקרע, בשגיעוט, מתאימה יותר לבעלת מילון השגיעוט הגדול, כמובן, הלא היא מישי אחרת. לכן, דומני שאשאיר לה את הכבוד לערוך את הדעת מקרע, ואני אסתפק בפרשנות ספרותית מקצועית וחדשנית על שיריו הדגולים של שמואל ירושלמי.
[ליצירה]
אני מוחה!!
איש לא מכיר בפעלי ולא מעריך אותם :'(
זו הייתי אני!! אני העללתי עליו את עלילת הדם הנ"לית!
ובקשר לחריזה - התוכנה לא עושה הכל לבד, יש לה גם אילוצים התלויים בהגיון בשפה. אם התוכנה היתה זורקת צף אותיות בצורה אקראית לחלוטין, לא היה ביניהן קשר ולא היו נוצרות מילים בעברית. אולם ההגיון בכ"ז לא שלם ולעתים יוצאת מילה מעוותת קצת מבחינה לשונית, שכן אחרי הכל זה מחשב.. בנוסף, כפי שאמרתי בתאוריה המקורית, מדובר באוסף של ביטויים מוכנים מראש החביבים על שמואל. הוא עמל קשות להכנת התוכנה. בנוסף לכך הביטויים מחולקים לכמה קטגוריות, כגון - שירי מחאה לשמה, שירי מחאה שמאלניים, שירי מחאה קומוניסטיים, ושירי "שחר חדש" (עשירים בתמונות נוף). בנוסף לכך, בכל שיר המחשב זורק את המילה "מהפכה" כמה פעמים בשיר, בשביל התיבול.
ולנושא אחר: נשמה יקרה, את ממש לא צריכה להגעל. אין טעם. ובקשר לדבריה של הדס: הרעיון פה הוא לא הקומוניזם. זה היה יכול להיות באותה מידה ימניות קיצונית. (ושמואל אכן היה ימני קיצוני, לטענתו של הפרופסור הנכבד 'אביב וסתיו'). מי שקיצוני, קיצוני בכל כיוון.
שחף יקרה - אני דווקא סבורה שגישה כמו "עד חרמה ניגף" אופיינית מאד לשמוליקנו. יתכן שלאחרונה הוא שקט קצת בעניין זה, אבל הנטיות האלימות (המסתתרות מאחורי טיעונים הומניים שמאלניים) תמיד היו בו. להלן ציטוטים משיריו לאורך השנים:
"הכו צור!
הניפו חרב!
צמיגי - העולם,
העלו באש."
"נצא לקרב" - ומצד שני - "אש קרבות תכבה בביתנים ובשדות".
"צמיג בוער, ינצח!"
"צאו אל הקרב!
זגוגיות בתי - עשירים,
הפיצו;"
"מי שנלחם בלבד,
מנצח!" - לעומת המסר הכללי אנטי-מלחמות ובעד שלום..
"בהלמות – קֻרנסי הפריצה,
פלדכם הלבינו!"
"נמיט חורבן,
על דמינו מוצצים."
ויש עוד דוגמאות, כמובן.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה לכן על הפירושים, יקירותי!
"אחרוני פירורים,
מעם הפועלים נגזוֹלוּ;
פירות עמלם,
ביד הנצלנית נִטלה."
עם פירושה מאיר העיניים של הגב' טל ה, ועם הארותיה של הדס - ניתן לראות את הבית הזה באור חדש:
הנזגול (*) הוא חיה ממשפחת המעופפים חסרי הכנפיים (משמע, מנקרים פירורי לחם מעם הפועלים, אבל לא מעופפים. בערך כמו תרנגולות, רק בלי הקרקורים). גבו של הנזגול מצופה בקוצים דוקרניים.
הנזגול הוא חיה נבונה מאד, ובעזרת רכיבה ע"ג ערפדים בעלי כנפיים, הוא מפצה את עצמו על היותו חסר יכולת תעופה. כמו שאמרה הדס, התנהגות זו מעידה על היותו קפיטליסט מושבע, שמשוויץ בכספו ורוכב על אחרים. בדיוק בגלל זה שמואל ירושלמי, הקומוניסט הנודע - תוקף את הנזגול בשירו, ומראה עד כמה הוא מושחת, בנקרו את פירורי הלחם האחרונים של הפועלים הקומוניסטים הפטריוטים הסוציאליסטים המסכנים.
על מנת לבסס את תאוריית הנזגול ולהראות שהיא אכן היתה כוונת המשורר בשיר, הבה נבחן את חלקו השני של הבית:
"פירות עמלם,
ביד הנצלנית נִטלה."
חלק זה מקביל לחלקו הראשון של הבית. פירות עמלם מקבילים לפירורים (כמו כל מעופף חסר כנף, הנזגול מנקר גם פירות). לפי מבנה הקבלה זה ניתן לראות שהמילה "נטלה" רומזת למלה "נגזולו". ומהי "נטלה" אם לא "נ.. טל ה."?.. לפיכך רעיונה של טל ה, הוא הנכון כמובן.
* תוך כתיבת הודעה זו, לחש לי באוזן איזה חתלתול שנזגול הוא משהו משר הטבעות. אני בבורותי לא קראתי את הספר הנ"ל, (ואף לא את אדון פוטר, את ההוביט, וכאלה. אפילו את המדריך לטרמפיסט לא סיימתי). היות וכבר המצאתי על הנזגול תאוריה חדשה, יסלחו לי הטבעות והשר שלהם, ואפרסם את תאורייתי.
[ליצירה]
הו!
הכתיבה - הזו, מוסיפה נופך, לדברים!
(כמו שנאמר: "כי יערב לו ידידותך / מנופך צוף וכל טעם" :-P)
או במילים אחרות: אם לא הייתי כותבת כך, איך היית יודעת שאני היא הציניות בהתגלמותה?
[ליצירה]
המנון;
מן הראוי להביא בהזמנות זאת גם את ההמנון הקודם שהמציא שמואל למדינת ישראל:
"שחר – יום חדש
(הצעת – טקסט חדש, להמנון – המדינה)
שחר – יום חדש הפציע;
אורותיו השיאיה.
עם – ישראל על כל אומותיו,
קם לתחייה, במבט אל המחר.
עם – ישראל קם לתחייה; (מפה ועד הסוף – זה הפזמון, שמושר
פעמיים)
ולשמש ולברכה.
עם – ישראל קם לברכה, (…המשך הפזמון)
לשלום ולתקווה גדולה!"
עד כאן ההמנון.
כמו שאת רואה, הדס יקרה, אין שום מילה מועתקת, והשוני בין ההמנונים רב הוא, כמספר הכוכבים בשמים וכמספר שיריו של שמואל!
[ליצירה]
לשמואל, אל - תלעגונה!
טוב, אחד - אחד;...
רטרואקטיבית -
שמואל, בין כה - וכה;
לא - יקלוט
את - הציניות, שבדברי,
ולכן; אין - סיבה, שהוא יעלב.
כמו"כ; הוא - שומע רק,
את עצמו!
(לכו - לתגובות היוצרים,
וראו, שכל - תגובותיו, הן -
על שיריו, שלו! עצמו.
קראו - את התגובות;
וראו עד - כמה, הוא - אוהב,
את - עצמו, ורק; את - עצמו).
מרק -
הקול - השני, שנשמע
בתוכך, חביב - עלי;
יותר - מן, הקול - הראשון.
ובקשר, לקול - הראשון - עיין
בדברי - לרטרואקטיבית.
איילת - השחר -
דווקא - לתגובותיי;
יש צורה,
ואף, צורה - יצירתית;
שרבים - מיושבי - האתר,
אהבו, והודיעו - לי, במפורש,
על - כך.
אם - הצורה הזאת,
לא - מוצאת, חן - בעיניך,
זה, כבר - עניין, אחר.