[ליצירה]
:;,!,(
אני - שמחים, מאוד
שאתם; אוהבים - את יצירותי,
הנהדרות.
אשמח,
להמשיך; במפעל - ידי, המבורך;
אל - הדרך, נצאה - בשלום!
בבריכה,
שמואל - אלגזר, באר - מים.
[ליצירה]
למה, אבל
למה- ההרגשה המלנכולית הזאת? ומה לעזאזל הקשר בין הבבלי והירושלמי ליצירה זו? חדש אני באתר זה, ואת שפת הסתרים הזאת- לא אבין! בתקווה למורה נבוכים זמין, החזן.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
רוב תודות לך, נשמת
אני, כמובן, לוקחת את מקצועי ברצינות, וכל מבקר ספרותי הראוי להתכנות כך, חייב להיות משועמם אך משקיען.
את מוזמנת לקרוא את שאר תגובותי על יצירתו הענפה של שמואל. (דרך א': להכנס ללינק "תגובות היוצרים" אשר בצד שמאל, ושם לחפש את שמי. דרך ב': למצוא בתוך שיריו של שמואל, שירים שהגבתי עליהם).
בברכת עם הטוריה - נלחומה; בקרב!
נמישה.
[ליצירה]
אני מוחה!!
איש לא מכיר בפעלי ולא מעריך אותם :'(
זו הייתי אני!! אני העללתי עליו את עלילת הדם הנ"לית!
ובקשר לחריזה - התוכנה לא עושה הכל לבד, יש לה גם אילוצים התלויים בהגיון בשפה. אם התוכנה היתה זורקת צף אותיות בצורה אקראית לחלוטין, לא היה ביניהן קשר ולא היו נוצרות מילים בעברית. אולם ההגיון בכ"ז לא שלם ולעתים יוצאת מילה מעוותת קצת מבחינה לשונית, שכן אחרי הכל זה מחשב.. בנוסף, כפי שאמרתי בתאוריה המקורית, מדובר באוסף של ביטויים מוכנים מראש החביבים על שמואל. הוא עמל קשות להכנת התוכנה. בנוסף לכך הביטויים מחולקים לכמה קטגוריות, כגון - שירי מחאה לשמה, שירי מחאה שמאלניים, שירי מחאה קומוניסטיים, ושירי "שחר חדש" (עשירים בתמונות נוף). בנוסף לכך, בכל שיר המחשב זורק את המילה "מהפכה" כמה פעמים בשיר, בשביל התיבול.
ולנושא אחר: נשמה יקרה, את ממש לא צריכה להגעל. אין טעם. ובקשר לדבריה של הדס: הרעיון פה הוא לא הקומוניזם. זה היה יכול להיות באותה מידה ימניות קיצונית. (ושמואל אכן היה ימני קיצוני, לטענתו של הפרופסור הנכבד 'אביב וסתיו'). מי שקיצוני, קיצוני בכל כיוון.
שחף יקרה - אני דווקא סבורה שגישה כמו "עד חרמה ניגף" אופיינית מאד לשמוליקנו. יתכן שלאחרונה הוא שקט קצת בעניין זה, אבל הנטיות האלימות (המסתתרות מאחורי טיעונים הומניים שמאלניים) תמיד היו בו. להלן ציטוטים משיריו לאורך השנים:
"הכו צור!
הניפו חרב!
צמיגי - העולם,
העלו באש."
"נצא לקרב" - ומצד שני - "אש קרבות תכבה בביתנים ובשדות".
"צמיג בוער, ינצח!"
"צאו אל הקרב!
זגוגיות בתי - עשירים,
הפיצו;"
"מי שנלחם בלבד,
מנצח!" - לעומת המסר הכללי אנטי-מלחמות ובעד שלום..
"בהלמות – קֻרנסי הפריצה,
פלדכם הלבינו!"
"נמיט חורבן,
על דמינו מוצצים."
ויש עוד דוגמאות, כמובן.
[ליצירה]
[ליצירה]
הדס, הדס, מה יהיה איתך...
את - באמת; לא - יודעת - מה, זה, הישלכנה?!
בתור; מבקרת - ספרותית, המתמחה, ביצירותיו - של, שמואל; ירושלמי, ובתור - מילונאית, מקצועית - ופרשנית מדופלמת, אני מרשה, לעצמי - להציע כמה; אפשרויות - פרשנות:
א. הישלכנה = יש לכן ה' (האם יש לכן א-לקים).
ב. הישלכנה = הַיִשלחנה (האם ישלח אותה).
ג. הישלכנה = הי, ששש.. לכנה! (הי, היו בשקט ולכו).
ד. הישלכנה = הישליכנה (האם ישליך אותה).
ה. הישלכנה = היש לכנה = חיש לכנה (לכו, ומהר!).
ו. הישלכנה = הי של כנה = היא של חנה (היא שייכת לחנה).
ז. הישלכנה = הי, שלכנה = הי, שולחנה (הי, השולחן שלה).
ח. הישלכנה = הי שלכ נה = הי, שלח נא! (הי, תשלח בבקשה).
את - מוזמנת, לבחור את; האפשרות - המתאימה לך, ביותר. כל - אפשרות, עולה חמישה שקלים; אם תקחי - שתיים, השלישית, חינם.
[ליצירה]
[ליצירה]
שמואל - הנערץ; ושאר - הקוראים!
הצוע - אצוע לכם; פרשנות - עכשווית, לשיר הדגול:
"מצפונכם, עוד יתייסר וידאב!
יצרבו בכם חקרי אשם,
כתופת."
המילים מכוונות לצאצאיו של פינוקיו. מצפונכם, הוא כמובן ג'ימיני. חקרי אשם - צ"ל חוקרי אשם, אלו הם כמובן קציני נוער אכזריים ועתיקים - בערך מהזמן של פינוקיו. הם הרשות החוקרת, המאשימה, והצורבת כתופת.
"שחור דגלים,
את עיניכם ירדַף;
למעשיכם,
לא יהיה כוֹפֶר."
דגל שחור הוא דגלם של חוקרי האשם. כל אימת שהם בשטח, הגלים סוערים מפניהם, ולכן הם הם השורש לדגל השחור. ירדף - מכיוון שאת המילה "ירדוף" לא כותבים עם פתח בשום דרך ובשום צורה, סביר להניח שהכותב התכוון לרמז לנו על דף נייר, שניתן לפרשו בדרכים רבות, שכן הכותב הינו אדם פתוח וליברלי.
ובאשר למילה "כופר" עם חולם מלא וסגול - גם היא בלתי אפשרית כביכול. כֹפר במלעיל נכתב עם חולם חסר וסגול, וכופר במלרע נכתב עם חולם מלא וצירה. השילוב בין כופר במלרע לכופר במלעיל בא לרמז על ערבוב מחוכם: האדם הכופר שווה בערכו, לדעת המשורר, לכֹפר כסף, ושטרות הם סה"כ דפים עם ציורים - וכאן רומז המשורר שבמילה "ירדף" הוא רמז לדף של שטר כסף, וכמובן זה מתקשר לפסוק הנודע "כסף כסף תרדוף".
"בטרם תבצעו פקודות, שעמן הקלון,
שבעתיים חישבונה!"
שֵׁעמָן (במלעיל ובהגיה יידישאית) הֵקְלוֹן הוא המפקד המזוייף של חוקרי האשם. הוא נותן פקודות שאסור לבצען, וביצוען גורם לג'ימיני לייסר את פינוקיו.
ונגד עין הרע - הרי ידוע שעין הרע מופיע ברגע שמזכירים את שמו של אדון הקלון - נגד זה הוסיף המשורר הלאומני שתי מילים למזל: המספר שבעים ידוע כמספר מזל, וחישבוֹנה - הרי עליו נאמר "וגם וגם וגם וגם וגם...... חישבוֹנה, חישבוֹנה, חישבוֹנה זכור *לטוב*".
"על תתנו למצפונכם,
להיגעל בבוץ."
טועה המילון החדש, אין כאן שום טעות, רק לשון מחוכמת. מן לשון כזו שרק חכמים רואים, וילדים טיפשים צועקים שהיא ערומה. יש לפסק את המשפט בצורה הנכונה! על תתנו, למצפונכם. כלומר, על "תתנו", נמצא "למצפונכם". כמובן שהוא לא התכוון למילים אלה בצורתם זו, אבל הפך אותם לצורה זו כדי שהמשפט יראה דומה למשפט "אל תתנו למצפונכם" ואז אנשים כמו המילון יחשבו ש"על" זאת רק טעות. טעות בידך! על מרמז על כך שמצפונכם ממונה על הנתינה! על "תתנו", יש את מצפונכם! זהו מסר חינוכי מאוד, ילדים.
ובקשר לביטוי "להיגעל בבוץ", היינו חושבים שיש לאמור "להגאל בבוץ", בלי י' ועם א' במקום ע'. טעות היא בידינו! המשורר בחר בשורש גע"ל כדי להדגיש את גועל הנפש שאנשים תרבותיים חשים כשהם רואים אנשים כאלה, שלא שמים את מצפונם על הנתינה, כאמור בשורה הקודמת. הי' שנוספה באה כדי לגוון קצת בעיניים, לחרוג מהשגרה, שהרי יש להיות אינדיבידואליסטיים ולא להגרר אחר המוסכמות החברתיות שקובעות לנו איך לכתוב תקין! גם זה מסר חינוכי מאד. מעתה ואילך תכתבו רק בשגיעוט קטיו. ניתן ללמוד אוצר שגיעוט עשיר ממילון שפת הארנבת, הנמצא תחת הכותרת "עווריט שפה שאפה". אם תתנו לכותבת מחמאות רבות, אולי היא תכניס עוד כמה ערכים בעת רצון.
"התעלו במוסר!
חידלו מעשות עוול."
רואים דמיון בין המילה "התעלו" למילה "עוול". מכאן אנו למדים שההתעלות באה ע"י עוול. סליחה, ע"י המנעות מעוול.
"סירוב פקודה,
זה מוסרי! זה אמוֹץ! "
מילת המחץ והשיא הגדול ביותר, היא המילה האחרונה. ולפני שנגיע אליה נציין את החינוכיות הרבה שבמסר "סירוב פקודה זה מוסרי". מעתה ואילך - עשו רק מה שמפקדיכם אוסרים עליכם!
ועתה למילה "אמוץ". מדובר כמובן, על אביו של דן-בן-אמוץ, ולכך העיר את תשומת לבי חתלתול אחד. המשורר בא להפנות אותנו אל מאורעות חייו של אמוץ, שכנראה הלקח הנלמד מהם הוא תכלית כל המסרים החינוכיים שלימד אותנו השיר המהולל. וכך, במילה אחת, חותם המשורר, ואחריה כמובן סימן כתיבה בל-יעורער.
[ליצירה]
טל יקרה, את לא מבינה?
בשיר זה ניתן לראות עוד סתירות מלבד הסתירה שהזכירה טל.
"במדבר, עם רדת בין הערביים -
אודם, חולות.
מעל אין סוף שממה,
לוהט השחר."
מעבר לעובדה שגם בשחר וגם בין הערבים דווקא קריר - שמואל ערבב בין השניים (שחר ובין ערבים). בתחילת הבית הוא מדבר על רדת בין הערביים, ובסופו על להטוטיו של השחר.
ניתן לראות את התופעה הזאת חוזרת שנית במהלך השיר:
לאחר שהמדבר עטה ליל בבית השני, מסופר על השמש שקופחת לה באיזה מקוד. והרי זה ברור כשמש באמצע הלילה!
ניתן להגיד שהאמביוולנטיות והדואליות בביטויים היא הדרך האינדיבידואלית של שמואל להשמיע דרך השיר מסר אישי לגבי סיטואציות שמעוררות קונוטציות לרגשות אינטואיטיביים כלשהם. ללא ספק, כן כן. הביני, טל, האבסורד הוא חלק מהעומק של השיר.
[ליצירה]
לשמואל, אל - תלעגונה!
טוב, אחד - אחד;...
רטרואקטיבית -
שמואל, בין כה - וכה;
לא - יקלוט
את - הציניות, שבדברי,
ולכן; אין - סיבה, שהוא יעלב.
כמו"כ; הוא - שומע רק,
את עצמו!
(לכו - לתגובות היוצרים,
וראו, שכל - תגובותיו, הן -
על שיריו, שלו! עצמו.
קראו - את התגובות;
וראו עד - כמה, הוא - אוהב,
את - עצמו, ורק; את - עצמו).
מרק -
הקול - השני, שנשמע
בתוכך, חביב - עלי;
יותר - מן, הקול - הראשון.
ובקשר, לקול - הראשון - עיין
בדברי - לרטרואקטיבית.
איילת - השחר -
דווקא - לתגובותיי;
יש צורה,
ואף, צורה - יצירתית;
שרבים - מיושבי - האתר,
אהבו, והודיעו - לי, במפורש,
על - כך.
אם - הצורה הזאת,
לא - מוצאת, חן - בעיניך,
זה, כבר - עניין, אחר.
[ליצירה]
ברור, שחפוש
בהשוואה לשמואל ירושלמי, כולנו בורים ועמי הארץ!
אופס. אמרתי ארץ? כוונתי היתה פלסטינה, כמובן.
אה, בעצם מותר להגיד הארץ. זה עיתון של שמאלנים גם ככה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount