אני ואפסי / הומור

על כוס קפה לשיחה את אפסי זימנתי,

את כל דבריי ישירות אליו כיוונתי.

על דה ועל הה ודברים שחרו,

אך שפתיו חתומות דבר לא אמרו.

אמור לי דבילי אתה אינפנטילי,

את שאין אני לי אז מי לי?

תרומות תחלק, הלוואות נותן,

אל הנשים בשירה: האם אתה שופן?

אפסי את שפתיו נגס בשיניו,

הביט בעצבות ומצמץ בעיניו.

קם מכיסאו הפנה את גבו,

והחל מתרחק,

אני המטומטם מכיסאי קם,