לטעת בגוף עץ האהבה,

משתיל בו עלה אחד.

לכך נדרשות שנים רבות

ולא בפגישה אחת בלבד.

         להקדיש לו זמן החסר תמיד,

         להשקות במידה וטעם,

         ללא מתיקות מוגזמת,

         בלי גשמים של זעף ורעם.

להמתיק במילה, להראות אהבה,

ללטף בחושך ואור,

לא לחנוק, להרפות עם חופש;

כי עץ זקוק גם לדרור.

        אהבה חונקת כאשר היא מוגזמת,

        אולם כאוהב הייה ער עד נרדמת.

        הבט בפניה דאז, קלות חיוך הנאה שלא גז,

        נשימתה סיפוק תזכיר: שלא יסולא בפז.

הצמד אוזנך, בשורש המעמיק תחוש:

השתיל אותו נטעת, בענפים ועלים כבר גדוש.

                                                            2.12.05