פתאום זה אחרת
פתאום הפה נאלם
והעיניים מדברות.
אתה מבקש לפגוש
את מי שאהבת פעם,
והתביישת להגיד לה:
"אני אוהב אותך".
שנות דור לא ראית אותה;
פניה חרושים מתלאות העבר;
אבל כאשר היא מביטה בעיניך
אתה רואה בעיניה
את הניצוץ, שהצית
את הכמיהה לחבק אותה,
לשאוף לריאותיך את ניחוח
עלומיה ששבה את לבך
והשנים לא יכלו לו.
כי מי שאהב באמת,
לעולם לא יחדל לאהוב.
בא בימים
-
לא נס לחי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השיר בזב מראה עדכמה השכונה שלך הטביעה בך את חותמה ואף שעזבת אותה היא בך ואתה חוזר אליה שנית, וחווה אותה שנית כי היא בנשמתך. זה שיר מאוד אישי ואינטימי,ונגע ללבי. אשרי מי שחש כך על מקורותיו ומולדתו. אני חוויתי את החוויה הזאת באופן שונה לחלוטין. לו אני הייתי כותב שיר על השכונה שלי הוא היה נראה אחרת: השכונה שלי היא הזיה של ילדות שכל מה ששרד ממנה הן מילים של אוטוביוגרפיה. מעורפלת וחסרת דיוקן. זנחתי אותה לנפשה והיום היא מתפוררת. איש אינו מכיר אותי. לא לקחתי ממנה דבר שממנו בניתי את ביתי הרחק מהשכונה שלי ת"ק פרסה במרחק ובלב. המקום הגיאוגפי בו גדלתי איננו עוד השכונה שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה לכל המגיבים. תגובות מחמיאות ומרגשות. אכן, הארתם את הגבול הדק שבין העשייה ובין המבט המטאפורי דרכו אני רואה את מסכת חיי. תודה לכולכם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא. אהבתי מאוד. סוף השיר נראה לי כציור של סלוואדור דאלי (את מכירה ציורים שלו?). אולי תהיה לי השראה ואנציח את שירך בציור. [ליצירה]
- [ליצירה] ממך לא צפיתי לנטישה [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין .מה יש לנו לחפש בהר-הבית .המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן להגיד את דברו [ליצירה]
- [ליצירה] בטאתי את תחושותייך באופן ברור ורהוט. לא כל אחד יודע לעשות את זה, וגם מי שיודע, לא תמיד אוזר אומץ להודות בזה. החיים מורכבים ומלאים באתגרים ובמכשולים. אם הכל היה כל-כך פשוט, החיים היו משעממים. אבל כמו שאמרתי כבר: "כל עכבה לטובה". [ליצירה]
- [ליצירה] הרחבת ופיתחת את הרעיון של: "אלי אלי, שלא ייגמר לעולם, הולצ והים, רישרוש של המים, ברק השמים, תפילת האדם" חנה סנש - הליכה לקיסריה את הדימוי הזה תמיד ניתן להרחיב ואתה עשית את זה בכישרון. [ליצירה]
- [ליצירה] ופיסת האלוהים שבתוכך, אינה שותקת. היא כותבת ומדברת, כאשר את צועדת בדרכים. אלוהים אינו שותק כשאנו מדברים, והמוזה הופכת את דברינו לשירים. [ליצירה]
- [ליצירה] למולודי, תודה על המחמאה. מילה טובה אחת שווה יותר מאלף מילים קשות. [ליצירה]
- [ליצירה] "קיצור תולדות הזמן". אהבתי בייחוד את השורות: ואתה חי מחבטה לחבטה בהתרוממות רוח של שמחה אפשר להגיד שזו מסה של משה (הנביא) ואהרון (הכוהן) על מהות החיים. תודה [ליצירה]
תגובות