אין מה לעשות,

הזמן לארוז יגיע!

למרות ופתאום וללא אזהרה,

הדבר אותי לא יפתיע.

אני לא מודאג:

ואדע שאינני קובע.

כל שיטריד בידי מי אפקיד,

בירושה את העט הנובע.

לא, לא אכפת שלא הכל ניסיתי,

ואת שהיה לי שלא עד תום מיציתי.

פרט לדבר שכה רבות נשאר,

והוא הטוש שגלמוד נותר.

2.3.97