יוחאי היקר!
צילום מקסים לכל הדעות, המביט בה שואל את עצמו דבר ראשון: האם זה בשעת זריחה או לעת ערב.
לאחר מכן ישאל את עצמו מה לקותרת ולתמונה?
אזי אין פשוט מזה: שתיהן ככפפה ליד.
תפשת את תנועת הענן עם צבעים מקסימים וזה הטבע בהווצרו ,ורק הוא שאין מלבדו השולט בכל וגם בטבע,
אותו יצר נותן לנו מחזות בשמיים לפי רצונו.
כי הוא מעל הכל.
מאד מרגש לראות את היצירה ובעת הזו לחשוב על השם שנתת לה.
וכאן החוזק שלה.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
יוחאי היקר!
צילום מקסים לכל הדעות, המביט בה שואל את עצמו דבר ראשון: האם זה בשעת זריחה או לעת ערב.
לאחר מכן ישאל את עצמו מה לקותרת ולתמונה?
אזי אין פשוט מזה: שתיהן ככפפה ליד.
תפשת את תנועת הענן עם צבעים מקסימים וזה הטבע בהווצרו ,ורק הוא שאין מלבדו השולט בכל וגם בטבע,
אותו יצר נותן לנו מחזות בשמיים לפי רצונו.
כי הוא מעל הכל.
מאד מרגש לראות את היצירה ובעת הזו לחשוב על השם שנתת לה.
וכאן החוזק שלה.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
הי לכולם!
א. (אין לי כוונות להתחתן בקרוב) אבל אני מודיע מראש שאם אותה אחת לא תתלהב מאירוסים- חבל"ז...
ב. האירוס הוא "אירוס שחום" שפורח בימים אלה ממש בנחל תקוע, ביער דודאים ובעוד כמה מקומות- רוצו לראות!!!
ג. האובייקט נראה קצת מודבק לא בגלל הענפים הייבשים אלה בגלל הפלאש...
ד. לגבי אותם הענפים-צר לי אבל אני לא נוהג לשנות את פני הטבע בשביל התמונה שלי (בתור עקרון) אם זה מפריע למישהו תמיד יש פוטושופ
תודה לכל המעודדים, יוחאי
[ליצירה]
הסבר קצר לתמונה:
לראשונה בחיי הזמינו אותי לבוא לראות את השוק ודי הזדעזתי (כן גם אני צמחוני-מודה) אז במקום לברוח כמו טיל החלטתי לתת את הפן האחר, התמונה אגב צולמה לא בערב יוה"כ אלא כמה ימים קודם (כשלא היה בלאגן)
חג סוכות שמח לכולם!
[ליצירה]
אלדר
(בנסיון קטן לשפר את הרמה באתר מעבר ל-"מדהים וכ"ו- וסליחה מראש...)
לטעמי התמונה הזאת די פשוטה ושיטחית והדבר היחידי שנותן לה את המשמעות שלה זה הכותרת.
מה שכן- זה יפה מאד שיש לך רעיון ואתה מצליח להוציא אותו לפועל בעזרת השילוב של תמונה-כותרת (מה שלא פשוט בכלל בהרבה מקרים),
בתקווה להבנה ושנה טובה!
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
תגובות