יםבָּ חורף (3)
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! הניגודיות בין השרוף לחי ברורה ומודגשת, והשחור השחור של העצים מחדד את התחושה. ואכן, עצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] <מסמיקה קלות> תודה..ממש. הפירגון שלכם ממריץ אותי להמשיך,להתקדם ולנסות להשתפר. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד.. האומנות מתבטאת כאן ברעיון (המבוטא בכותרת) ולא בצילום עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור עצמו-עורר בי רתיעה של ממש לדמות..מה שאומר שזה כתוב היטב :-) אם כי הסוף צפוי. [ליצירה]
- [ליצירה] ולמה שלא תגיד לה? (ממתי כנות הפכה להיות מילה גסה?) [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה וערוגה- בצילום המקורי המסגד חד יותר ובפוקוס, כרגיל..העלאת הקובץ לאתר פוגמת באיכותו.. אבל גם בצילום המקורי יש תחושת FLAT, אין עומק, ואני לא מצליחה להבין למה. קיוויתי שתוכלו לעזור לי.. (הבד הזה הוא סוג של יוטה שהתנפנפה מעל דוכן, צילמתי כאשר שקעה מטה-ולא רואים את זה בכלל בצילום..אולי מרחק היה עוזר?) [ליצירה]
- [ליצירה] "הים הולך אחור כל פעם שהוא מתקרב".. בהחלט גרמת לי להרגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר. בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים. חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין. (ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה). [ליצירה]
- [ליצירה] אני..פשוט..חסרת מילים. כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת. [ליצירה]
תגובות