[ליצירה]
נראה לי....
בס"ד
שהקטע הזה רדוד מאד לעומת מה שהרגשת בארוע עצמו.
ואם כבר הזכרת את השירים ששרתם שם, אני אישית כבר לא מסוגל לשמוע חלק מהשירים, נמאס מהקטע הזה שמנסים כל פעם לחזור ולחוות מחדש את החוויה ע"י השירים ולא מבינים שככה רק שוחקים אותם,
מעניין אותי לדעת אם יש עוד אנשים שחושבים כמוני ואשמח לשמוע תגובות ולפתוח דיון בנושא...
[ליצירה]
הפתרון הפשוט...
למה לא פשוט להתקרב עוד יותר ולפתוח צמצם?!?! (שייתן עומק שדה צר מאד...)
נ.ב. ואם מישהו רוצה הסבר- אני כאן...
מה שכן- תמונה יפה וחשיבה יפה !
[ליצירה]
פלאש
א. פשוט לפי הצבע הלא טבעי והלבן משהו..
ב. מאחורי אבנים מסויימות יש כמו מסגרת קטנה של צל (רואים מסגרת אחת כזאת מתחילה המפינה השמאלית התחתונה)- מקווה שאת מבין למה התכוונתי
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
תגובות