האדמה נעה , במסילות מסתור תחת הקרקע
גוררת יבולה עמה, אדמֵה
אותה לנשימת הקטר מלפני המחנה
והיא פועמת , לממרגלות ההר
בקצב אחיד , כמו מזרימה אותנו דרכה
במנהרה שטוחה מכדי לראות
והעצים עולים ממולי , על גב ההר הנוסע אותם
מסתובבים סביב פרקים בנסיעה
לא אראה אותם עומדים שוב
במזג הארץ
לא אראה אותם עומדים
כמו המסילה
תגובות