יש פנים לכאן ולכאן
אני והספל
יחד בתחתית הקפה
ישנים.
פני החום כפני העצב
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
- אין לה מנחם (מחודש)
- חידושי המר"ק- ככה לא בונים חומה
- המילה המסוגלת
- סיוט
- ריקוד הגשם- מחווה לסערה של השבוע שעבר
קשור אלי
- [ליצירה] מכור חזק, יוליה פתחה קבוצת תמיכה. חוץ מזה, זה לא מחזה (!) זה אפילו נראה לי די צחוקים... (שמעתי כרובים שהושקו במי ביוב, אך מי משקה כרובים בקפה?) [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מקסימה הכתיבה והסידור ביצירה זו (תסריט-מחזה?) מאוד יפים ומתאימים. אהבתי את הירידה של אורך השורות בבית האחרון. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] רק ראובי, למה מחזה? (או יותר נכון *איך* זה מחזה?). דבר שני, כדאי למצוא שם קצת יותר קולע, אחרת מגיעים מראש בתחושה מייגעת וחבל. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל בגלל הרולר הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר. בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'! עד הפשלה הבאה... [ליצירה]
- [ליצירה] נתמלא פינו מים "ימלא אדם פיו שחוק בעולם הזה שמביאהו לידי..." לא ברור היקר, נעמת מאוד, מי יתן ונופתות צופים שכאלה ימשיכו לנבוע לך מבין האצבעות, ויתמלא פינו שחוק וזמר ומים. ממממממממממממממממממממממממ.... [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי, שהיה עלינו להגיש לה? [ליצירה]
- [ליצירה] עוד קריאה ראשונה. אני עוד מאכל. שורף את המילים כדי להתאים אותם אלי. ומרגיש שיש כאן משהו גדול ממני, משהו שאני צריך ללמוד ולא רק להחליק מעליו כמו גשם על חלון. אני פתאום מוצא את עצמי מוזאי, מלא בהשראה. אני נמשך אל תוך השיר. האם מקרה הוא שאני מקשיב למודי בלוז עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] אילו הביאנו אל הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הכיסוי הוא זה שמגלה- ולהפך. (או כך זה צריך להיות?) פרידה זה סוג של ציפור- לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה פוטנציאל, אבל צריך לממש אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא [ליצירה]
- [ליצירה] yeh [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! פשוט גאוני! פשוט וגאוני! ההתמזגות של רוח היצירה עם הרגשת האבל על העבר לצד התקווה לעתיד מיטיבה יותר מכל לבטא את רגשותיו העמוקים של המחבר כלפי ההוייה בכללותה כמייצגת הקו הפוסט-מודרניסטי באומנות. יישר כוח! עלה והצלח! נקווה לראות עוד שירים מפרי עטך בתקווה שאיש לא יעמוד בדרכך! [ליצירה]
תגובות