[ליצירה]
מכור חזק,
יוליה פתחה קבוצת תמיכה.
חוץ מזה, זה לא מחזה (!)
זה אפילו נראה לי די צחוקים...
(שמעתי כרובים שהושקו במי ביוב, אך מי משקה כרובים בקפה?)
[ליצירה]
הכל בגלל הרולר
הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר.
בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'!
עד הפשלה הבאה...
[ליצירה]
גדול!!
אתה יודע שהכל מתחיל ב'ה', הרי כך אמר הקיפוד הדגול.
הטירוף מעולה.
ועכשיו לתוכן:
הנונסנס הוא בזה שהגדרת את זה כנונסנס.
פסיק יעשה את עבודת ה'או' בלי לשבור שום דבר.
הכל נכון.
המשחק היה כיף!
[ליצירה]
הבעיה היתה כאן
הוא פשוט לא הצליח לתפוס איך האל הגדול, בורא כל הכוחות כולם, מי שמייחסים אליו את כל התכונות הנאצלות מתחבר למחוות קטנות של בני אדם (מתוך הקטע)
התפישה של אלוהים צריכה להיות מוחדרת עד לרמות הפרטים אחרת באמת אין הבדל בין טקס למשנהו.
[ליצירה]
גם כאן
אינו דומה שיר הנקרא בעל פה משיר הנקרא בכתב,
בסדנא נדמה כאילו השיר יותר רציף מאשר כאן למעלה, ומאידך, המילים יותר חותכות בעיניים מאשר באזניים (שני צדדים לאותו מטבע לשון)
ובכל מקרה - מעולה!
[ליצירה]
נתוחי שדה
מעניין יהיה לנתח את היד באופן כזה- האצבעות, ההתפרטות, מצביעות על אורח החיים החושי וכוללים בשר, תמרוקים, ביגוד וכד' ולעומתן בבסיס כף היד מופיעים הספרים, ההוויה השכלית-רגשית, כמו מהווים את הכח להוציא לפועל את התפרטות האצבעות.
ככה זה גם עצם הציור- מתוך כתוב, יצרת חזות.
יפה מאוד!
[ליצירה]
הסבר...
זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר.
תגובות