[ליצירה]
מכור חזק,
יוליה פתחה קבוצת תמיכה.
חוץ מזה, זה לא מחזה (!)
זה אפילו נראה לי די צחוקים...
(שמעתי כרובים שהושקו במי ביוב, אך מי משקה כרובים בקפה?)
[ליצירה]
הכל בגלל הרולר
הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר.
בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'!
עד הפשלה הבאה...
[ליצירה]
הסבר...
זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר.
[ליצירה]
מכיוון שמותר לי לפרסם רק תגובות טובות, אוכל לומר שעושה רושם שאת גדולה קצת על עצמך.
(למה אני מתכוון? לא יודע, אבל זה מתאים)
"זה הכל שלי"- עדיין מהדהד.
מחכה לעוד מהחוצפה הנוקבת שכולה שלך.
ד"ש לאנטון, פיצפונת.
[ליצירה]
מוזר הוא, שאחרי סיום הכתיבה הבטתי בשיר, והוא הזכיר לי את השירים שלך, במבנה, בתיאורים (אולי לא בנושא).
והסבר:
הים לא מבטא רק חוסר יציבות. כאחד שבהה מראש הנקרה אל פני הים כמעט כל ערב, מנסה לתפוס את כל כיווני הגלים בבת אחת, הים הוא ביטוי של ריבוי.
האדמה בשיר היא אי, ולכן חלק מהים. אולי כאן הבלבול עלול לפשות.
באופן כללי, אני לא אוהב להשתמש בדימויים כמגדירים את השיר. זה כמו המילה סימלי.
תודה על ההשקעה ועל ההבלטה!
[ליצירה]
הסבר...
סדנת הכתיבה של אסף במפגש צורה האחרון, הולידה את המפלצת הזו. כי זו בעצם היתה המשימה...
למצוא מפלצת ולמצוא תירוץ ללמה לא הגעתי, כי אחרי הכל לא הגיעו הרבה...
מקווה שזה מספיק טוב,
שאו ברכה.
[ליצירה]
רק זו תורגמה
הקונצ'רטו הוא מתוך הדיסק out of the blue שיצא ב1977 . הקונצ'רטו עצמו הוא 4 שירים הנוגעים ליום הגשום. בינהים אולי מוכר Mr. blue sky, המתנגן לעתים בגלגלצ.
השיר השניאינו תרגום, הוא רק התפתחות.
[ליצירה]
דווקא
בוגר.
איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין).
ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט),
ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות.
הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה.
בברכת פרוץ גדר,
ראובי
[ליצירה]
תגובות