[ליצירה]
מכור חזק,
יוליה פתחה קבוצת תמיכה.
חוץ מזה, זה לא מחזה (!)
זה אפילו נראה לי די צחוקים...
(שמעתי כרובים שהושקו במי ביוב, אך מי משקה כרובים בקפה?)
[ליצירה]
הכל בגלל הרולר
הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר.
בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'!
עד הפשלה הבאה...
[ליצירה]
חיזוק
פייף, התעלת על עצמך.
תן לי לחזק את אצבעותיך מפני המשטינים חלשי הלב.
אין לי כח להכנס בפרטיה של היצירה, כי היא מדויקת וכאוטית להכעיס, עד גבול הקנאה.
יש איזו הרמוניה, אמנם הרמונית צללים, אך היא בהחלט, יחד עם השיר עצמו, תופסת אותך בקורקבן, ומושכת אותך אל תמימות ילדותית ואפלה, והכי חשוב- אינסופית.
מי יתן והנמשים לעולם לא יעזבו את פניך.
מידידך, הפחות חציל.
[ליצירה]
מדהים!
זו ממש יצירת אומנות. לא מספיק זה שקשה להצליל תמונות אלא לעשות את זה הפוך? -זה גאוני.
מדהים גם איך השליליות משפיעה גם על תוכן הציור עצמו, על הפנים שנראות עצובות. אולי זה לא עצוב, אלא סוג של כועס, אבל בכל אופן זה נראה כמו משהו שלילי.
מדהים!
[ליצירה]
כה עצוב
קבלי * על שיר פשוט נוגה וטוב
תיקונון קטון: "או במילות האהבה שהיה לנו.."
'שהיו'- אם הכוונה למילות
'שהיתה'- אם הכוונה לאהבה,
ובעצם, אם תשאירי את זה ככה, היא תתכוון לשניהם...
[ליצירה]
הסבר...
זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר.
[ליצירה]
גם כאן
אינו דומה שיר הנקרא בעל פה משיר הנקרא בכתב,
בסדנא נדמה כאילו השיר יותר רציף מאשר כאן למעלה, ומאידך, המילים יותר חותכות בעיניים מאשר באזניים (שני צדדים לאותו מטבע לשון)
ובכל מקרה - מעולה!
תגובות