אני, אתם
סיימתי.
פתחתי דף לבן אחד
לסיכום הכללי
אחד לזכרון
ואחד
לשנה הבאה
ובין אור לחושך
-
לעולם כולו
לקט יצירות
- ניפוץ החיים הללו
- אי שם ברחבי אמבט
- סיפור חיי. נוקב, מפחיד- קראו.
- שביל
- חשבתי שכבר גמרתי עם זה. העבר חוזר על עצמו.
קשור אלי
- [ליצירה] מפלח את הדממה הפנימית מרגיע בתחושת המחילה שבסוף חזק. אמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] בוביס וללוביץ'- אחים חורגים או שמא תהומים זהים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, צופיה ניסיתי לשפר, אך בסך הכל/ דם ליבי הכתיב לי מילותיי/ לבלי יכולת/ לגעת ולשפץ את הכאב/ במילות השירה/ הזורמות/ / / [ליצירה]
- [ליצירה] אני תוהה האם כל אהבותינו הן כה אנוכיות. אינך רוצה- בה. רוצה את אהבתה אליך, את היחס שיטפח לך על האגו. לא כך אוהבים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה!! אני באמת צריכה עכשיו חיבוק, מרגישה כל כך מרוקנת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, ילדי תכול העין... עוד מישו? [ליצירה]
- [ליצירה] הכי באסה, זה אף פעם לא אנחנו, איתו... אויצ' [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד קלישאי. קצת גם בכייני: למה אין כולנו וכו' ויש הבדלי דת מין וגזע. (נשים שולטותתת) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה זה לא תרגום זו התבטאות חופשית/ אולי ניתן לקרוא לזה כתובית/ שיידע העולם ויבין/ היא גם יודעת עברית... [ליצירה]
- [ליצירה] כל אדם שקוף יכול לשבור בתוכו את כל צבעי הקשת כל נידח יכול לטמון בשתיקתו זעקת חיים כואבת (או אוהבת. או נכזבת.) תודה, יקרה. [ליצירה]
תגובות