הוא בחש בקדרה מעלה
ניחוחי אבלות
מתובלים יפה
איזה ריח!
למות
בפה מלא
שירה
ובין אור לחושך
-
לעולם כולו
לקט יצירות
- שם--- שיר קטן ופשוט. מכתב ללא מען.
- מכתב פרידה אופציונלי- נשים אינן סימפוניה.
- השנאה שלך
- נימוחות
- לעשות תפילות מן הפחדים
קשור אלי
- [ליצירה] אף אני בתור קוראת קצת חדשה (ומכוערת? אה, אופס זה לא חרוז.) רוצה להצטרף למעגל הימבוס הרוטט והנפעל בהתפעמות אין קץ מהתגובות- ולאו דווקא מהשיר על עור התוף שהתפוצץ (או שמא היו אלו אטמי האוזניים המכס, הדוד, או ששכחתי בינתיים?) אז הייתי שמחה להצטרף למשפחה של המשוררים הדגולים והמוכשרים כל כך ולתרום שורותיי, מחלבי ודמי- למען העם והארץ, ולו גם יהיו אלו דלים למדי בטוחתני שלא תפגעו ברגשותיי. (או שכן- ואז לא אפגע, אמצא לי חברה אחרה שיהוו את מעגל ידידיי.) אושר, קץ וכו' עד בלי די. [ליצירה]
- [ליצירה] מארי הטובה והשבירה- מגיע לה שיר, (אם כי הוא מובן לה בלבד, או אפילו לה לא) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פתאום זה רלוונטי כואב, עצוב לב אחד נצבט [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, מזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקים שלי... הרבה אור לכולם [ליצירה]
- [ליצירה] כאבי האהבה... אני במילונים שלי עברתי על כל האהבות וכתבתי: סוג של הר געש. פתאום היא מתפרצת. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את שר הטבעות... יפה. חינני. [ליצירה]
- [ליצירה] כל אדם שקוף יכול לשבור בתוכו את כל צבעי הקשת כל נידח יכול לטמון בשתיקתו זעקת חיים כואבת (או אוהבת. או נכזבת.) תודה, יקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר ביקורת? למה לפתח את זה? [ליצירה]
תגובות