חפשתי בכל מקום
את אחיי האובדים,
ולבסוף בבית המרזח מצאתים.
קראתי אליהם ממעמקי הלב:
"שכורי אפריים, הפיגו יינכם מעליכם,
העת לשפוך שיח לפני הבורא!"
ותשובתם לא אחרה לבוא:
"מה לך איש מזוקן,
אינך רואה אשר מלך אין בישראל?"
צעקתי:
"אבל המלך הינו בכל מקום!
האינכם רואים זאת?!"
ענו לי:
"שקר וכזב!
הפקירנו הבורא לקורות הזמן!"
יצאתי לבדי אל רחוב העיר,
הוצאתי התיבה,
לבשתי שק ושמתי אפר על ראשי.
כל עצמותי צעקו יחד
לאבינו שבשמים:
"הראה לבניך
שהעולם איננו הפקר!
הראה לבניך
שאתה עלינו מרחם!"
תגובות