תמול שלשום הבטתי במראה,
לא זיהיתי את עצמי.
אני כל כך שונה ממה שרציתי להיות,
כל כך לא מי שאני באמת.
כולי מסכה אחת גדולה,
איש אינו מכירני.
ומה אעשה?
איך אהיה אמיתי?
מתי אפסיק כבר עם כל ההצגות?
חזקי פוקס
-
יליד תשמ"ב. רווק.
חבר מערכת במכון תורני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה נכון כמה אמיתי . כמה עצוב..שיהיה בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] כואב הכאב עולה מבין שורות השיר וגורם לצורך עז להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מזדהה. ממש ממש. עם שני הצדדים של השיר- "אני כל כך שונה ממה שרציתי להיות," ו- "כולי מסכה אחת גדולה, איש אינו מכירני." [ליצירה]
- [ליצירה] כואבבבב גורם לי לצורך עז להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה אסף - לא התעייפתי. אני מדלג על פרטים במהלך חייהם שלא מקדמים את הסיפור. (כמו שב"ההצעה - הצד שלה" לדוג', דילגתי על מה בדיוק הר"מ אמר לדניאל - ורק אמרתי זאת בקווים כלליים.) מה קרה עם נפתלי - רלוונטי, לקבל את ההשקפה של אביאל על הגוש - מה קרה עם אודליה בבית הכנסת - לא רלוונטי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רעות - רציתי לשלוח לך מסרו"ש עם תגובה, אבל כרגיל צורה מתפרע ולא מאפשר לי לשלוח מסרו"שים - אז תזכירי לי בהזדמנות אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, הרב יחיאל מיכל אפשטיין זצ"ל בעל הערוך השולחן, חיבר ביאור למקומות מוקשים בירושלמי בשם מיכל המים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה אכן כך - השורות נכתבו ע"פ סדר הא"ב אבל ללא סדר בין הנושאים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה נ.ב. וכמובן שאני לא משוחח עם בחורות על הנושאים האלה, לא מפני שזה לא מעניין אותם (כי דוקא, לצערי הרב דיבורים על "נייעס" מושכים זנים שונים של אנשים) - אלא כי זה לא מעניין אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לעידו ב"ה עידו היקר, א. אני בכונה ניסיתי ליצור יצירה דמויית יצירה ארצישראלית, למרות ההגבלות הקשורות בענין, וזאת מכיון שאני חש חיבור אישי לפייטני התקופה ההיא. ב. הרעיון על החיבור של כל חלקי הקדושתא למהלך אחד הוא אחד שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה הילה - לא הבנתי מהן בעיותייך עם יצירתי הדלה. לגבי הרחפנות - לך יש דמות מסויימת של "רחפנים" במוח ("בד"כ הרחפנים לא כ"כ חמודים" כהגדרתך) ואילו אני מציג אותם - מהיכרות אישית - בצורה שונה. לגבי הדיבור על הקשרים הרציניים ב"ערגה" כהגדרתך - אני חושב שזה דבר שבהחלט יכול לעלות בשיחות. בסיפור דנן, בשל אופיה המיוחד של אודליה זה עולה בצורה מוקדמת מהצפוי - אבל איני מבין מדוע את תמהה על עצם הדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, זה בדיוק הענין. הרב אברהם יצחק שקוע בעצמו ובמוסד שהוא אוהד, ומכיוון שכך כל כולו שקוע במאבק בין המוסד הזה למוסד המתחרה. לגבי שאר המוסדות - יש סתם זלזול. - זה מה שהובע בפרקים הקודמים. בפרק הזה, אני פשוט מנסה להאיר אור על הגוש, וכדרכי-בקודש להיות ביקורתי כלפי כל דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה זה עתה ראיתי, את המכתב של יעקב ויסנר, מטעם הרבנות הראשית, ואם הדברים הנאמרים בו נכונים, הרי שכל מה שאמרתי היה מוטעה. כל הקריטריונים המדוברים, הם מכיוון שהאמנתי למכתבו של אחד מ"רבני" צוהר, שדיבר על הקריטריונים הנ"ל, אבל אם אכן הקריטריונים אינם נכונים, ויש פה ענין פשוט של בקשת אישור מהרבנות, כאשר ישנה ועדה שבודקת את ידיעות המועמד בהלכות קידושין - זה דבר מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מעין היקרה, א. לגבי הכתוב "אודליה מאוד נהנה" - באמת התבלבלתי, והטעות תוקנה. ב. באמת בעולם הזה מחפשים התאמה ולא אהבה, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שנאמר. אודוש אוהבת את בנצי כמו שהיא אוהבת את מירב, אלה רגשות חמים, אבל היא לא מאוהבת בו. היא מאוד מאוד פתוחה, ולכן היא אומרת כל מה שעולה בדעתה ללא צנזורה... זה חלק מהאפיון של הדמות. ואתן לך טיזר קטן לקראת החלק הבא בשיחה - בסוף השיחה היא אומרת לו משהו הרבה יותר קיצוני מזה לגביו... ג. אודוש, היא מסוג האנשים שאוהבים להמציא כינויים לכל אחד. היא כרגע מתלבטת איזה כינוי לקרוא לאביאל, לפעמים היא קוראת לו "אבי", ולפעמים "אבינ'קה" - הוא כמובן קורא לה "אודליה"... [ליצירה]
תגובות