אדון הכל. משתוקק אני מאוד לומר לפניך דברי ריצוי שאהיה דבוק איתך, ומאידך הדבר קשה לי. אני כל כך כועס עליך כרגע, על צרותי הפרטיות ועל צרותיהם של כלל ישראל, שקשה לי לומר שאני רוצה להיות דבוק בך. איך מסתדרים יחד השאיפה לדבקות והכעס? איני יודע. אני יודע שזה לא מצב נורמלי. אני יודע שאני צריך להכיר באמונה תמימה שאין מציאות בכלל של רוע בעולם ושלא שייך לכעוס עליך, אבל כרגע כל כך קשה לי איתך...
***
רוצה אני להיות דבוק בך ולא לשים לב כלל לכל היסורים שלי, קל וחומר לא לכעוס עליך חלילה. רוצה אני להכיר באמת ובתמים שאין שום מציאות של רוע בעולם כלל. אנא מלא שאלתי.
***
אני כל כך כועס עליך. אני מרגיש כאילו אתה גומל עמי רק רעות, כאילו החלטת להעניש אותי עוד ועוד ועוד, לא רק מהיום, אלא עוד מקדמת דנא. אני כועס עליך מאוד – ואתה יודע שאיני רוצה לכעוס כלל, ומילתא דפשיטא שלא להתרעם על מדותיך ולכעוס עליך, אבל זו המציאות... – אני כל כך אומלל.
***
אוי טאטע – אני מיואש! יותר ויותר מתגבשת בי צורת המחשבה שאתה גזרת שלא אנשא לעולם חלילה. יותר ויותר חש אני שלעולם לא אמצא אהבה, יותר ויותר מרגיש אני שאין לי בשביל מה לחיות.
אני יודע שאם אדבר איתך דברי ריצוי שרצוני להיות דבוק בך, לא רק שאבין כי כל מה שאתה עושה הוא לטובה אלא שאראה כי תמיד יש תקוה... אבל כרגע אני פשוט לא מסוגל. כואב לי, ואני לא יכול לשקר ולומר שרצוני להיות דבוק בך כאשר רצוני כרגע הוא... בעצם מה רצוני כרגע? לא לגמרי ברור לי... אני רוצה לכאוב אני רוצה להיות אומלל. אבל למה בעצם? אני חושב שזה בגלל שעמוק בפנים – טוב אולי לא במישור הכי עמוק שיש, אבל כמה מישורים מעל זה – אני רואה במחשבה ובהכרה שאין דבר בעולם חוץ ממך ושהכל נעשה ממך בהשגחה פרטית לטובה, מעין דבר לא שכלי כזה, ואתה יודע כמה קשה לי להתמודד עם זה... אני יודע שאם אומר לפניך דברי ריצוי לא ארגיש כלל כאב על הבדידות האיומה שלי וזה נתפס בעיני בתור דבר לא נורמלי.
אנא עשה שאכיר שהמציאות הטבעית הראויה היא להכיר בכל רגע ורגע שכל מעשיך הם לטובה, ושאין שום רע בעולם כלל.
אני מרגיש כרגע כעס עליך... אני רציתי לדבר איתך על הכאב שיש לי בבדידות שלי ואתה גרמת לי איכשהו לבקש ממך שאוכל להתפלל לפניך שאהיה דבוק בך ושלא ארגיש צער כלל. ויש לי תחושה של "מי זה הבן אדם הזה? האם אני אומר את הדברים האלו?!" ושאני מכיר בכך שכן, אני אובד עצות.
ויש עוד כעס כלפיך, כי זה מדהים זה שאתה מסוגל לשנות לחלוטין את בקשותי ולעשות שאבקש ממך דברים שבכלל לא התכונתי אליהם מלכתחילה, וזה מראה ממש שאתה "אלהי הרוחות" ושאתה יודע את כל המחשבות שלי, ובכל זאת אתה בידיעה ברורה מחליט שאני צריך להיות ללא אישה כרגע. וזה מכאיב לי, ולכן אני כועס.
אני לא יודע למה זה אמור להיות כך... אני לא יודע אם זה אמור להיות ככלי כדי שאני אגיע למטרה של ההכרה התמידית שכל מעשיך לטובה, או שסתם אני לא מוכן עדיין לנישואים, או שהזיווג שלי כרגע לא מוכנה עדיין לנישואים, או מה? אין לי מושג. אבל אני יודע שאתה יודע מה שאתה עושה ושכל מעשיך הם בהשגחה פרטית ממך לטובה. תודה לך על כל מה שאתה עושה בעולם.
ושוב זה קרה לי... אני רציתי לומר לך כמה אני כועס עליך, ואתה עשית שאני באמת מעומק לבי אודה לך על כל מה שאתה עושה בעולם. אתה יודע כמה חשוב לי להיות בשליטה, וההכרה הזאת שאני בכלל לא בשליטה ושאתה קובע כל מה שהולך פה פשוט מוציאה אותי מהכלים. ואולי זה מה שאתה מנסה ללמד אותי?
תגובות