נהדר!
רעיון מעולה.... כתיבה מעולה...!
יש משהו בכל מיני פעלים של יצירה, חיבור, וכדומה (רובם במתכת) בשפה העברית שמטריפים אותי. איני יודע למה. שמות פשוט -סלחו לי על המושג- מגניבים.
הלחמה, חישול, איחוי ודומיהם.
התיאור נהדר, פשוט נותן לך תמונה מדוייקת בכל כך מעט מילים. כבר הסברתי את זה...
מצויין!
ולסיום:
אמן.
אכן דעתי אינה מרוחקת מדעתו של ישי שור,
שיר חזק מאד כמתוך תפילה אדירה, הזועקת
מלב הכותב.
המילים:ונביעת מים תפרוץ
מצלקת ההלחמה
כלבה.
איזה יופי, מילים אוטנטיות ושיר מרמה אחרת!
תודה לך: חיים
שיר יפה וטוב שנתון לפרשנות ענפה. המילה האחרונה לא מתנגנת כל כך.
יש בשיר הזה איזה מיזוג בין חומר לרוח. את החומר מבטאים מושגים כגון: הארץ, בור, צלקת. ואת הרוח: החור הריק, יד שמימית וכדו'; עכשיו, היד השמימית מבטאת יותר מכל את אותו מיזוג, כי יד היא אחד האברים שפעולתם חומרית גם רוחנית. מצד אחד ערטלאית בנתינה, ליטוף, תפילה. מצד שני היא אחד הכלים המרכזיים להכרת העולם בדרך בלתי אמצעית, מגיל הינקות ועד זיקנה, דרך חוש המישוש המגושם. מאידך החוש הזה מזוכך ומעודן יותר בדרך כלל בעור כף היד.
כך "אצבע אלוהים" מורה על תנועה ארצית-פיזית שאינה אלא אות וסימן לגילוי האל.
גם המים הפורצים לבסוף מצלקת ההלחמה מבטאים את זה. מים נוזלים ממרומים ומפרים את האדמה. ישראל מתפללים לגשם גשמי משמים כדי להצמיח יבול שעשרות מצוות רוחניות תלויות בו ומתממשות.
[ליצירה]
נפלא!
נהדר!
רעיון מעולה.... כתיבה מעולה...!
יש משהו בכל מיני פעלים של יצירה, חיבור, וכדומה (רובם במתכת) בשפה העברית שמטריפים אותי. איני יודע למה. שמות פשוט -סלחו לי על המושג- מגניבים.
הלחמה, חישול, איחוי ודומיהם.
התיאור נהדר, פשוט נותן לך תמונה מדוייקת בכל כך מעט מילים. כבר הסברתי את זה...
מצויין!
ולסיום:
אמן.
[ליצירה]
אכן דעתי אינה מרוחקת מדעתו של ישי שור,
שיר חזק מאד כמתוך תפילה אדירה, הזועקת
מלב הכותב.
המילים:ונביעת מים תפרוץ
מצלקת ההלחמה
כלבה.
איזה יופי, מילים אוטנטיות ושיר מרמה אחרת!
תודה לך: חיים
[ליצירה]
שיר יפה וטוב שנתון לפרשנות ענפה. המילה האחרונה לא מתנגנת כל כך.
יש בשיר הזה איזה מיזוג בין חומר לרוח. את החומר מבטאים מושגים כגון: הארץ, בור, צלקת. ואת הרוח: החור הריק, יד שמימית וכדו'; עכשיו, היד השמימית מבטאת יותר מכל את אותו מיזוג, כי יד היא אחד האברים שפעולתם חומרית גם רוחנית. מצד אחד ערטלאית בנתינה, ליטוף, תפילה. מצד שני היא אחד הכלים המרכזיים להכרת העולם בדרך בלתי אמצעית, מגיל הינקות ועד זיקנה, דרך חוש המישוש המגושם. מאידך החוש הזה מזוכך ומעודן יותר בדרך כלל בעור כף היד.
כך "אצבע אלוהים" מורה על תנועה ארצית-פיזית שאינה אלא אות וסימן לגילוי האל.
גם המים הפורצים לבסוף מצלקת ההלחמה מבטאים את זה. מים נוזלים ממרומים ומפרים את האדמה. ישראל מתפללים לגשם גשמי משמים כדי להצמיח יבול שעשרות מצוות רוחניות תלויות בו ומתממשות.
[ליצירה]
גם אני לא הבנתי בכל אופן העין שלי תמיד תופסת דברים להעיר עליהם... בכל אופן אתה לא חייב להתיחס יש לי עין ביקורתית:
-האם רצית לומר שהאופן שהם לבשו את הבגדים הוא כמו שמלאך לובש בגדים כי זה מה שכתבת...
-וששקעה השמש?- התכוונת וכששקעה השמש...
בכל אופן תודה לך וכל טוב
אהבה
[ליצירה]
עוד הערה קטנה- הסיפור יפה רק בסוף עשית אותו קצת יותר מדי "חינוכי" הלעטת אותו ב"מוסר השכל". ולדעתי את צריכה לבטוח יותר בקוראים שלך שהם יותר אינטלגנטים.
לעניות דעתי כל הפסקה האחרונה מיותרת.
את לא חייבת לשים לב לעצות שלי כי אני לפעמים קצת יותר מדי ביקורתית.
בכל אופן אהבתי את הסיפור,
כל טוב
אהבה.
[ליצירה]
אהבתי את המשפט-
תפוס אותו בזנב ואני אתפוס את דונדוניו...
חזק...
בהחלט יצירתי אך חסר תיאור הקרב ואיך הגיעה הסבתא... הסוף דרוש שיפוץ.
סך הכל- נחמד ומופרע
[ליצירה]
שיר טוב. שמתאר באופן יפה את עזיבת הילדות.
השיר הזכיר לי סיטואציה שבה אח שלי ביקש ממני שאני אבטיח לו שאני לא אתן לו לזרוק את הדובי שלו אחרי שהוא יתחתן. אנהי מקווה שיהיו לי כוחות לעמוד בהבטחה.
[ליצירה]
שיר יפהפה.
מזכיר לי את השיר של משה טבנקין:
ביום מסה
בבגוד באדם דרכו
מארבע רוחות העולם
רגליו יוליכוהו שולל
אל מחוז אין בו חפץ
מערה יער-אטום
שחללו-בלוי
שעיגולו-חתום
שעפרו- קלוי
שאין בו אבן על אבן
שאין בו ענף לקושש
שאין בו פחמי כיריים
אין בו לחם
אין אש
אין מים
שבו יש מלוא חופניים
רק אפר
למרות שבשיר שלך יש יותר אופטימיות ויותר עדנה.
ממש אהבתי...
זה השיר שהכי אהבתי ביינתים באתר...
את מוזמנת להגיב גם על השירים שלי אם את רוצה.
תגובות