יהי רצון
והארץ תרעד
וגדות הבור, החור הריק
יתאחו
ויולחמו
.ביד שמימית
ונביעת מים תפרוץ
מצלקת ההלחמה
.כְּלַבָּה
אהבה פרידלנד
-
בת 18 אחות של עלי באר...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא! נהדר! רעיון מעולה.... כתיבה מעולה...! יש משהו בכל מיני פעלים של יצירה, חיבור, וכדומה (רובם במתכת) בשפה העברית שמטריפים אותי. איני יודע למה. שמות פשוט -סלחו לי על המושג- מגניבים. הלחמה, חישול, איחוי ודומיהם. התיאור נהדר, פשוט נותן לך תמונה מדוייקת בכל כך מעט מילים. כבר הסברתי את זה... מצויין! ולסיום: אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן דעתי אינה מרוחקת מדעתו של ישי שור, שיר חזק מאד כמתוך תפילה אדירה, הזועקת מלב הכותב. המילים:ונביעת מים תפרוץ מצלקת ההלחמה כלבה. איזה יופי, מילים אוטנטיות ושיר מרמה אחרת! תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמתי ויפה! מתחבר לי עם הצפיה לישועה שמימית,ניסית, שתפרוץ סוף סוף מתוך הטבע, לאחר כל ההשתדלויות מצידנו. נהנתי! תודה!! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה וטוב שנתון לפרשנות ענפה. המילה האחרונה לא מתנגנת כל כך. יש בשיר הזה איזה מיזוג בין חומר לרוח. את החומר מבטאים מושגים כגון: הארץ, בור, צלקת. ואת הרוח: החור הריק, יד שמימית וכדו'; עכשיו, היד השמימית מבטאת יותר מכל את אותו מיזוג, כי יד היא אחד האברים שפעולתם חומרית גם רוחנית. מצד אחד ערטלאית בנתינה, ליטוף, תפילה. מצד שני היא אחד הכלים המרכזיים להכרת העולם בדרך בלתי אמצעית, מגיל הינקות ועד זיקנה, דרך חוש המישוש המגושם. מאידך החוש הזה מזוכך ומעודן יותר בדרך כלל בעור כף היד. כך "אצבע אלוהים" מורה על תנועה ארצית-פיזית שאינה אלא אות וסימן לגילוי האל. גם המים הפורצים לבסוף מצלקת ההלחמה מבטאים את זה. מים נוזלים ממרומים ומפרים את האדמה. ישראל מתפללים לגשם גשמי משמים כדי להצמיח יבול שעשרות מצוות רוחניות תלויות בו ומתממשות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הצלחת להעביר את ההרגשה של החסר והריק. [ליצירה]
- [ליצירה] קלוד הופר בוקובסקי? [ליצירה]
- [ליצירה] נו כבר מתי אתה מפרסם אותו? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הייתי קוראת לזה ממש שיר אלא איזה קטע נחמד בחרוזים עם מסר... מתאים לפעולות בתנועת נוער... אבל מאד נחמד... נ.ב. לא חייבים להתייחס למה שאני כותבת אני קצת יותר מדי ביקורתית לפעמים. [ליצירה]
- [ליצירה] ישי- את השיר הזה אני הכי אוהבת. אני חושבת שהוא גמור ולא נראה לי שאני אוסיף לו עוד הרחבות. אני חושבת שהמדד אם שיר טוב הוא אם אנשים יכולים להתחבר אליו מנקודת המבט שלהם גם אם הם לא מבינים עד הסוף. בכל אופן אני אסביר לך מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אני מקווה שאנשים יגיבו לשיר בלי שהם קוראים את ההסבר כי ההסבר קצת יכול להמעיט מהשיר עצמו. (אם מישהו אחר קורא את השורות האלה בבקשה תגיב לפני שאתה ממשיך לקרוא): אני הרגשתי שאני מחכה שיהיו לי כוחות של חיות ושאני ארצה לעשות דברים.שיהיה לי איזשהו רצון.רציתי שינחיתו את הרצון לחיות מבחוץ כמו יורה (הגשם הראשון). כמו זריקת מרץ ואנרגיה. וכך הימים שלי יתחדשו (כקדם) וגם הים והנהרות שבתוכי יתחילו שוב לזרום- כוחות החיים שלי. וכך אני מסיימת בשאלה(גם שאלה וגם משאלה)-האם אני אהיה לרצון כלפי עצמי כלפי א-לוהים וכלפי החברה? והאם יהיה בי רצון? עד כאן ניתוח השיר. אני מקווה שעכשיו אתה מבין את השיר ואשמח אם אתה מצאת בו עוד משהו חדש. אשמח לתגובות. אהבה [ליצירה]
- [ליצירה] רגע- זכר קשה הוא רגע הפרידה [ליצירה]
- [ליצירה] בנאלי ושבלוני מדי לטעמי [ליצירה]
- [ליצירה] האדם החושב... [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק (אבל לא בדיוק) כמו שהוא ברא אותנו. אבל לא נכנס לזה. השיר טוב ואני לא חושבת שהתגובות במקום כי אני לפחות לא ראיתי בו משהו פוליטי. הדבר שמעניין אותי הוא למה כשהאלוהים הוא רב דתי הוא זכרי פתאום וכשאת מדברת אליו/ה בפניה אישית הוא/יא נקבית? את באמת מדמיינת אותו נקבה? כי זה נראה לי נסיון פמניסטי מאולץ. אני יודעת שיש לאלוקים צדדים זכריים ונקביים אך השימוש צורם לי בכל אופן. [ליצירה]
- [ליצירה] בוכים כש ולא ש [ליצירה]
תגובות