צער נצחי מיתר נקרע בתוכי

הרחק מהיכל הזמרה הגבוהה

הבל הבלים מתהפך עפר ואפר

רק המתים אומרים שירה.

 

אי לכם "חיים" משוררים את

מות אחרון בנכם בקרב,

מפארים שמו בסלסולי קינה,

חונקים רוחו באפרים.

 

לו שמעתם שירת המתים

אהה לו אאזנתם לדממה..

אז התבישתם בשירתכם העלובה

ותדומו לנצח לנצח.