[ליצירה]
לא! אל תורידו את שמואל מהאתר! עד שיש פה מישהו שכותב אחלה נונסנס כמו שצריך, אתם רוצים להוציא את הבנאדם (זה אמנם מוטל בספק שמדובר בבנאדם, אבל בכל זאת..)?
ודרך אגב - אין, אין עוד אנשים כל כך פרימיטיבים שעדיין תקועים בשנות הארבעים ומאמינים בקומוניזם! יש לך נטיה כרונית לסתור את עצמך.
[ליצירה]
ניסיתי להגיב קודם, לא יודעת מה עובר על המחשב שלי.
נראה לי שהבעיה היא באמת שצילמת קרוב מדי. זה גם יוצר מראה כאילו עיבדת את זה במחשב.
בכל מקרה - אהבתי.
והשם מתאים מאד, בעיקר בגלל המסגד.
[ליצירה]
אמילי יקרה, אני חולקת עלייך כאן.
העצות שלך מועילות מאד למי שמוכן לקבל אותן, ולנצח אנגנך בפירוש מוכן לשמוע דעות של אחרים.
ואם מדברת בדמעות לא מסכימה עם הצעתך, אז אולי יש מקום לפתוח דיון על מקומה של היצירה, או על עדיפות הכתיבה הספונטנית לעומת המחושבת ולהפך, ולהחכים כל אחד מהסתכלותו של האחר.
למה לחסוך מאיתנו את חוכמתך?
---------------------------------------------
והערה כללית לכולם, בתקווה שיימצא לדברים הד:
כאן באתר, ביקורת פירושה מחמאה.
כאשר מי מהקוראים מעלה הצעות\הארות שעשויות לדעתו להועיל לאחר, הרי זה משום שהוא מאמין שהכותב הוא בעל כשרון שיכול להשתפר ולקבל כלים נוספים לכתיבה.
יותר מזה: העובדה שקורא השקיע מזמנו וממחשבתו על מנת להגיב לכתיבתו של האחר,להצביע על הנקודות הטובות ועל אלו שראויות לשיפור,
אין מחמאה גדולה ממנה.
[ליצירה]
קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים.
דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.)
וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים.
מחכה להמשך!