כמו חמנית - המשך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר מלא כנות. קצת מפריע מעבר השפה באמצע (המילה "מפלרטט" לא מתאימה לשאר השיר שכתוב במשלב גבוה יותר) אבל עדיין- אהבתי והזדהיתי מאד. (ורשמתי לי את שמך כשם שצריך לזכור.) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!) ההבהרה מיותרת לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד ניתן לוותר על שתי השורות האחרונות. המסר עובר היטב וחזק גם בלעדיהן. [ליצירה]
- [ליצירה] זו האשמה חמורה וחסרת בסיס, אבל אני אקח את זה כמחמאה. (מה העניין? רק לאקזופרי מותר לכתוב על שושנים?) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להזדהות עם התוכן, אבל השפה שלך נהדרת. במיוחד אהבתי את:"סמוכים מאוד לעצמנו". אשמח לקרוא עוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] גליה - תודה, ותאמיני לי שגם אני רציתי נעילה אופטימית יותר. ידידה: תודה רבה על דבריך המחזקים. (אם כי, הפספוס והאשמה בשיר, יותר משהוא מתייחס לכך שלא דאגתי למלא את פורים בתוכן הוא מדבר על כך שאטמתי את עצמי מלהיות כלי לאור.וגם אלו לא הגורמים היחידים לעצבות. ואני חושבת גם שבשביל להשליך את עצמך באופן כזה, ולסמוך על הקב"ה שיעשה בשבילך את העבודה הרוחנית צריך להיות ר' נחמן.) אבל בכל אופן דברייך עודדו אותי עד מאד - תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קיבוצים?? זה לא הדברים האלה שהסוציאליסטים "האדומים" שבאו לארץ הקימו, מתוך אחוות פועלים ושוויוניות? (שמואל מגלה נטיות הוטנטוטיות!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
