[ליצירה]
למה?? למה אתה מכריח אותנו לקרוא פליירים פשוטים תחת הכותרת שירה?
את ה"יצירה" לעיל אתה יכול להדפיס באותיות אדומות על נייר כרומו ולהפיץ ברחובות, אבל לא לפרסם כשיר.
[ליצירה]
אהבתי (מלבד הדברים המובנים מאליהם, כמו השימוש המופלא שאת עושה במילים,)בעיקר בגלל שבסיפור הזה יש יותר תלת-ממדיות מאשר באחרים.
אבל עדיין, חסרה כאן אמירה.
כלומר,נכון שנפטרתי אחת ולתמיד מהדעות הקדומות שמעולם לא היו לי נגד מכשפות רעות, וחוץ מזה?..
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי את הטיעון ש"הר הבית מקודש למוסלמים"..
הנה חידה: למי עוד הר הבית מקודש?
ואגב, אש"פ הוא ארגון מתקדם? בהשוואה למה? (אולי בהשוואה לק.ג.ב. ודומיו..)
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה.
בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר.
*כוננתי - צ"ל קוננתי.
*בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה".
*בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר.
*הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו.
*הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא.
הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.)
[ליצירה]
[ליצירה]
צודק! מי שבחר בשרון צריך להתבייש, שהוא, במקום לזקוף את גב האומה ולהלחם נגד השחיתות והשנאה (של הפלשתינים נגדנו..) מותר על חלדים מהארץ ואין לו שום קו אדום. אבל כמובן, אנחונו נקום ונדרש את המגיע לנו(לחם חוקנו) - את ארצנו!
חוצמזה - אויביך לא מחכים שתאחל להם חיים כאלו. הם מתאבדים - ואם לא שמת לב - הם עושים את זה במטרה להרוג אותך יחד איתם.
ובטח אין אויר לנשימה, לפני כמה חודשים עוד היה עלינו איום של טילי גז...