כמו חמנית - המשך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים. את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. קצת יותר מדי טראגי מכדי לעורר אמון, ובעיקר - הסיום קטוע באמצע? או שמא זה סיפור בהמשכים? (גם אפ כן, ראוי לשייף מעט, שהסוף לא יהיה כל כך פתאומי וחד.) [ליצירה]
- [ליצירה] בואנה מיקה, בזבוז של תגובה. יכולת כבר לשלוח יצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] מממ.. לא יודעת. לי זה היה נראה עלה יבש. לא ממש מבינה בזה. כל העלים האחרים היו ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי את הסוף. השורה "זו ברכת בכל (זאת)" מקסימה בעיני. אם כי התחכום ילך לאיבוד, אם וכאשר תנקד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כמו תמונה של חברים ביחד. אני מתקשה למצוא כאן פן אמנותי. ואם יש כזה - מן הראוי לתת כותרת שתסביר אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. שיר עצוב ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] (מצחקקת לעצמי) שמת לב שאתה משתמש בדימוי "תורה מסיני" למרות שלתורה (ולסיני..) אין משמעות או קדושה בעיניך? [ליצירה]
- [ליצירה] אוה.. זה יפה.. מחויך ועצוב בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כמה קטיעות שלא ברור לי למה הן טובות. (לדוג':באלו הלבנות והחדות. זה\בסדר; אף אחד..) (וזה סתם כי את כל השאר כבר אמרו לפני.) [ליצירה]
