[ליצירה]
מוצאת חן בעיני השירה הקצת משוגעת הזו, שזורמת עם האסוציאציות של עצמה.
זו דוגמה נהדרת לשיר שמרגישים בעצם הקריאה שלו את הנושא שלו.
הסוף נוחת בשקט. אולי זה טוב, אני מנסה לחשוב איך זה ייראה אם תמשיכי את הכאוס עד הסוף. אולי ויתור על הנקודה ישאיר עדין את התחושה של חוסר שקט.
[ליצירה]
אנסה להסביר.
אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין.
מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק.
ועדיין, אני מתנגדת לעסקה.
[ליצירה]
מעניין. משחקי המילים מצויינים, אולי אפילו יותר מדי. (אני חוששת שהם תופסים מקום רב יותר מאשר התוכן.)
בכל מקרה - אתה מוכשר, רשמתי לעצמי לעקוב אחריך,:-)
[ליצירה]
מסכימה עם נטע. לאורך כל הסיפור יש מעברי שפה, ויותר מזה, מעברי-רמת-חשיבה, הייתי מגדירה, בצורה מאד צורמת. אני לא מצליחה להגדיר את מידת הבגרות של הילד, כי כל משפט נאמר בסגנון אחר. לדוג' הילד אומר "הבנתי שאבא עבר לגור עם סבא" - זה נרשם כהסתכלות תמימה של ילד. אבל שתי דקות אחר כך הוא מסביר בטון מלומד את ההפרעה של האם, ופשוט קשה להבין איפה הוא.
מקווה שהצלחתי להבהיר מה מפריע לי..
מעבר לזה,יפה מאד. המשפט הראשון נהדר.
וגם:"אבל אמא הייתה נראית כאילו גם חלק ממנה הלך לשמיים כי היא הייתה מרוחקת מאוד וכבה לה האור בעיניים כמו שהחדר שלי היה נראה לאחר שהשכיבו אותי לישון . ריק וחשוך ."
מקסים, (למרות שיש מעברי שפה באמצע שהייתי מציעה לשנות.)