עכשיו אני יודעת איך מרגיש אוקסימורון.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד!! ( ; [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הבורות מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוקסימורון זהו מושג הכולל בתוכו 2 ניגודים, למשל: "טוהר- הנשק" או "בהמה דקה" (או "פיל מיניאטורי"..וכן הלאה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר! מעולה! שנון..... [ליצירה]
- [ליצירה] (: [ליצירה]
- [ליצירה] ברשותך,אני הייתי אומר עכשיו אני יודע איך מרגיש אוקסימורון מאבן. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם ומקסים, עד לבית האחרון שחוטא בהיותו צפוי מדי, מתבקש מדי, לעוס מדי ("עם הנצח לא מפחד.."), והורס את הטעם הטוב בפה המקריא. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרה לסגנון הישן שלך (שאני פחות אהבת). [ליצירה]
- [ליצירה] יש ביצירה הזו משהו מעין פעולת בני עקיבא.. מטאפורה פשוטה ומסר בכפית. מצד שני, כנראה שאשקיע עכשיו כמה שניות למחשבה על הרעיון, אז אולי זה עובד. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] היי, איזה כיף! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זו טובה יותר, נוקבת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיכולתי לחוש זה צער על עץ הזית. פסל, יפה ככל שיהיה, הינו דומם, ואינו מצדיק כריתת יצור חי בעבורו. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, המשפט האחרון אמור להחזיר להתחלה, במין לופ. (חלון- שייכנס דרכו חמצן..), פרט לכך, היטבת להבין :-) [ליצירה]
- [ליצירה] התחלת מצוין, חבל שהסיום כבר גלש לשמאלץ נדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן". הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, בדיוק במינון הנכון [ליצירה]
תגובות