לאושר, כשיבוא
בַּלַיְלָה
הִתְעַצְּמוּ עֵינַי
וְרָאִיתִי כִּמְעַט
אֱמוּנָה.
בִּשְׂפַת הַמַיִם
רָחַשׁוּ מִלְמוּלִים
בִּצְלִילֵי נְבִיעָה מִצְטַּחֶקֶת
וְלִבִּי הֵבִין
אֶת הֶמְיָת הַמִילִים הַמְפַכּוֹת.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] חשוך וקריר ונוצץ ויפה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר ניצן. בלילה (המטאפורי כמובן), העינים נעצמות מחד, ומאידך יש בהם עוצמות שלא ניתן להגיע ביום. אכן, ואמונתך בלילות. יוסף. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אהבתי בעיקר את "ראיתי כמעט אמונה" [ליצירה]
- [ליצירה] קסם על ים קסם של קצירת האומר : ) אגלה לך בשקט, כמעט בסוד, שאני משתוקקת להבין את המיית המלים המפכות, ובנתיים רק גלים רדודים מפכים בי והומים. כי אהבתיך כּנרת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אתה ממש פלגיאטור חצוף! את השיר הזה כתבנו שתי חברות שלי ואני, במו ראשנו הקודח, להצגת פורים, (שיר של המלך והיועצים לאחר סירובה של המלכה ושתי לבוא למשתה) ואם לא היית כותב רק את הבית הראשון מתוך שלושה הייתה נמנעת הטעות המצערת שגרמה לאנשים פה לחשוב שהשיר הזה הוא שיר שוביניסטי. זה כ"כ ברור שהוא צוחק על שוביניסטים! מתכבדת לצרף את הבתים החסרים: חושבת שעכשיו, ככה בלי סיבה תצא נגדי לקרב ולי הכל תקבע הבית הוא אני, את לכי למטבח המצב כבר השתנה - אנ'לא מוריד יותר ת'פח! לא עוד תלונות וכו' אם היא התחילה זאת, אז מי את זה יגמור כל אשה תחשוב שעלי תוכל לגבור אשלח כעת רצים, אודיע בעיתון, שלך אסור לומר לי לא - הגבר לשלטון!! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מצוין. אולי כדאי לשחק קצת עם ה"תכלית" של כל בית כך שייווצר ביניהם קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שבועיים לפני הגירוש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... יש לכן עוד ניחוש אחד... (על פי העקרון המקודש של שלושה ניחושים) [ליצירה]
- [ליצירה] (ואגב - השיר הזה איננו הייקו "חוקי". הוא שובר את הכללים של ההייקו כחלק מהפרדוקס שבתוכנו) [ליצירה]
- [ליצירה] והפרדוכס הוא שאתה משתמש בתואר "אדם" כתואר חיובי, כאשר אתה מנסה לזלזל בנושאי אותו תואר. [ליצירה]
- [ליצירה] קיבוצים?? זה לא הדברים האלה שהסוציאליסטים "האדומים" שבאו לארץ הקימו, מתוך אחוות פועלים ושוויוניות? (שמואל מגלה נטיות הוטנטוטיות!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים. דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.) וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים. מחכה להמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת פרשנית חמודה להפליא. [ליצירה]
תגובות