ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
צודק! מי שבחר בשרון צריך להתבייש, שהוא, במקום לזקוף את גב האומה ולהלחם נגד השחיתות והשנאה (של הפלשתינים נגדנו..) מותר על חלדים מהארץ ואין לו שום קו אדום. אבל כמובן, אנחונו נקום ונדרש את המגיע לנו(לחם חוקנו) - את ארצנו!
חוצמזה - אויביך לא מחכים שתאחל להם חיים כאלו. הם מתאבדים - ואם לא שמת לב - הם עושים את זה במטרה להרוג אותך יחד איתם.
ובטח אין אויר לנשימה, לפני כמה חודשים עוד היה עלינו איום של טילי גז...
[ליצירה]
ואני אהבתי, וזהו. התמונה יפה גם בלי העיבוד הממוחשב, אבל הוא בהחלט מוסיף, במיוחד עם השם.
מצלמים בצבעוני ואז עושים את הכל חוץ מהפרחים שחור לבן, או להפך?
[ליצירה]
אתה לעולם לא מפסיק להפתיע אותי ביכולת שלך להחמיא לעצמך.
ולעניין היצירה - מצד אחד - כשרצית מילה מסוימת התפשרת על חריזה לא מושלמת או אפילו על חוסר חריזה בכלל.
אפשר לכתוב בלי חרוזים, אבל אם באמצע קטע מחורז יש פתאום שורות שלא מתחרזות - כדאי שתהיה להן סיבה טובה לכך.
ומהצד השני, יש לא מעט משפטים שהתחביר שלהם עוקם כדי שיתאימו לחרוז.
בנוסף, נראה לי שהיה לך רעיון נחמד, אבל הוא הלך לאיבוד עם כל האורך והסרבול הזה. חבל.
[ליצירה]
ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט.
וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה.
בהצלחה
ניץ.
נ.ב.
ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה.
תגובות