ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
תודה לך על השיר האופטימי הזה, אני שמחה כל כך שאת מפרסמת כאן.
המשיכי כך (גם בהסתכלות החיובית, וגם בכתיבה. נהניתי מהזרימה של השיר הזה, רואים שהוא מגיע ממקום פתוח וטוב יותר)
[ליצירה]
אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי.
הלמות פרסותיו,
של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב?
מכריזות מלחמה
על נשמת האדם,
רודף בטירוף
דם אדםדם. -----> מעולה!!!
גיבור חיל רדום
מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך.
חלוש וכואב
בין טומאה וגללים
בוכה במסתרים
על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"?
כמים הפנים לפנים
שופכת ליבה
רעיה צעירה
על משכבה בלילות
פצעו והיכו
שומרי החומות.
לדודה ממתינה
שידפוק רק עוד פעם
כבר היא מוכנה
על כפות המנעול
הפתוח כחוד מחט
להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת.
עזה כמוות אהבה
עזה גם במוות,
מים חונקים
לא יכבוה
ברח דודי
ושאני בחיקך
אל ארץ החיים.
בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך".
מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר.
עלה והצלח!
[ליצירה]
חוץ ממה שכולם אמרו..
אני אוהבת את הדימויים השנונים שלך. (לא רק ביצירה הזו)
ואני לא יודעת אם "דימויים"זו ההגדרה הנכונה, אבל בערך.
משפטים כמו "אי אפשר לקבל מטאבוליזם במהירות של טורנדו וגם להרעיש" או התיאור של התפריט ככזה ששבויים בדמשק היו מוחים עליו בהחלט עושים לי את היום. ומה שיפה זה שזה לא הברקות בודדות מדי פעם אלא צורת כתיבה מתמשכת - פשוט מעורר קנאה.
[ליצירה]
אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן...
כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני.
הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו.
[ליצירה]
התכנית להשבת השפיות - ניצן ופרח:
שלב א': אשפוז מיידי של אנשים שמפרסמים "עובדות" כגון:"כל הסיפורים על האנטישמיות, שכביכול קיימת בקרב הערבים, אלה סיפורי עורבא פרח, שאין ולא כלום, בינם לבין המציאות בשטח. הערבים מעולם לא היו אנטישמים! " או מתנסחים בביטויים כמו:" אפילו, אם בדורות האחרונים, לחוגים מסויימים בקרב הערבים החלו לחדור דעות אנטי-שמיות.." לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח הכולל:
(שלב ב')
- לימודי הסטוריה אינטנסביים, תוך שימת דגש על:
צו הקוראן להילחם בכל הכופר באיסלם (אם נוצרי, אם יהודי ואם עובד אלילים),חוקי עומאר, עלילת דמשק,
פרעות תר"פ-תרפ"א, פרעות תרפ"ח-תרפ"ט, פרעות תרצ"ו - תרצ"ט, פועלו של המופתי הירושלמי בתקופות אלה (שיחות ידידותיות והסכמי שיתוף פעולה עם היטלר),מלחמת ששת הימים, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השניה, הסיוע המצרי להעברת נשק לשטחי עזה לאחר ההתנתקות,רצח עידו זולדן הי"ד ע"י שוטרים פלשתינים..ואלו רק קוים כלליים.
- טוב אין לי כח לפרט את שאר השלבים. פשוט תשתוק וזהו.
תגובות