.jpg)
על עצים ואבנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מבינה מה רצית לעשות כאן, אבל פספסת. רחוק מדי-ולכן לא ממקד, אין מספיק אור, הרעיון מתפזר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את הסיפור של שמשון שתלש את שערי עזה [ליצירה]
- [ליצירה] ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה לרעיון עצמו! ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים שונים. היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה. יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה מזכיר את הכניסה לבית כנסת האבוהב בצפת. יופי של מקום [ליצירה]
- [ליצירה] ישר עלה לי הספר. . מסכים עם קצת, חסר איזה משהו שימקד,. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. שיר עצוב ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. מה שמפריע זה בטח לא הצואר. אולי הרגלים קצרות מדי, אבל סביר שזו אני שלא יודעת איך נראות רגלים של תוכי. אף פעם לא זכיתי להיכרות קרובה איתם. [ליצירה]
- [ליצירה] לקרוא ולבכות. יונדב, יונדב. איך נפלו גיבורים ויאבדו. (י. מתחיל, יונדב הירשפלד הי"ד, נרצח ביום חמישי האחרון בפיגוע בישיבת מרכז הרב) [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה. ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה. ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי לזה "כי האדם עץ השדה" כי העצים נראו לי ממש אנושיים, כמו זוג כזה. מקווה שעניתי לך ותודה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] סנקה - למען האמת, הם ראו שאני מסתובבת עם מצלמה, וביקשו ממני לצלם אותם... והם די הופתעו שצילמתי את הרגליים.. שחף יקרה - תודה לך על ההערות. * אני לא מצליחה לראות איפה זה עקום. : / * מסכימה איתך בקשר לתאורה - לפחות באזור אחד של התמונה (הנעליים של הבחורה) * השם... זה בגלל שלא מצאתי שם נורמלי, מה לעשות. יש לך הצעות? וחוץ מזה, כמו שזה נראה, זו התמונה היחידה שלי שכן נכנסת אליה.. אולי אני אתן כל פעם שמות מעצבנים.. ; ) ושוב תודה. פוליאנה - תודה, אבל אני לא חושבת ששחף ניסתה להעליב, ויש מקום לביקורת בונה. טוב לפגוש אותך פה.. :) הדס ופוליאנה - אני לא מרשה לריב בתגובות ליצירות שלי!! ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת? וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין. לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח. הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא) לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה. אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להזדהות עם התוכן, אבל השפה שלך נהדרת. במיוחד אהבתי את:"סמוכים מאוד לעצמנו". אשמח לקרוא עוד! [ליצירה]
- [ליצירה] למיטב זכרוני קומוניזם ולאומיות לא הולכים ביחד, תקן אותי אם אני טועה... (כן, כן, אתה כן סכיזופרן.אתה לא יכול לקרוא לאחדות כל העמים ובה בעת להטיף למעין "תורת גזע" חדשה לפיה העם הרוסי הוא העם הנבחר..) [ליצירה]
תגובות