.jpg)
על עצים ואבנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מבינה מה רצית לעשות כאן, אבל פספסת. רחוק מדי-ולכן לא ממקד, אין מספיק אור, הרעיון מתפזר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את הסיפור של שמשון שתלש את שערי עזה [ליצירה]
- [ליצירה] ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה לרעיון עצמו! ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים שונים. היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה. יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה מזכיר את הכניסה לבית כנסת האבוהב בצפת. יופי של מקום [ליצירה]
- [ליצירה] ישר עלה לי הספר. . מסכים עם קצת, חסר איזה משהו שימקד,. [ליצירה]
- [ליצירה] אל שולחן העבודה שלי. נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] * (זה כי אין, אין לי מה להגיד) [ליצירה]
- [ליצירה] נותרתי ללא מילים. מדהים ועצוב כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא, אך קשה מאד להנות ממנו במלואו עקב שיבושי הניקוד. אנא, תקני זאת. (התאמצתי לקרוא בכל זאת, וזה בהחלט היה שווה את המאמץ. "לא אפצע פי מלבד אלו השורות" - שורה נהדרת, נהדרת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה נהדרת, באמת ובתמים. ההמשך הפך להיות "סיפורי" מדי,שלא לומר "דבר תורה בשורות קצרות" - ולא שירה. חבל לי, כי יש לשיר הזה פוטנציאל עצום בעיני. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] כמו אגרוף לבטן. בדיוק כשניסיתי לברוח מלחשוב על כל זה, על כל העיוות והרשע שאין לי כוחות להתמודד איתם אפילו במחשבה.... (אבל זה טוב. מישהו צריך לצעוק, כשהאחרים כבר צרודים) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כלבבי. חזק ונוקב בעדינות וברכות שבו. החריזה בסוף נהדרת, ודווקא זה מדגיש את חוסר הזרימה שבהתחלה. האם הפסיחה בין "בלי הפוגה" לבין "היה נוכח" הכרחית? הייתי מציעה לוותר עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדיון ביניהם - קטע גדול! ("אדוני ידע את זה מראש?") המריבה עם התוכי נראית לי מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור? מפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] ולא נותר לי אלא להצטרף לקודמי. נכון, כואב, וכתוב יפה. [ליצירה]
תגובות