ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה
לרעיון עצמו!
ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים
שונים.
היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה.
יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה:
חיים
[ליצירה]
בעיני, הציטוט כהקדמה לשיר מיותר. עדיף לשלב רמיזה בגוף השיר, או פשוט לציין מקור השראה.
לעניין השיר עצמו: מקורי ויפה. ושוב הערה טכנית: מציעה לוותר על המרכאות. אם בחרת להשתמש במילה, תן לה להיות שם במלוא נוכחותה. אם אתה לא שלם עם הביטוי - מצא ביטוי אחר.
[ליצירה]
ואת זה כותב אותו אחד שכתב "לא די בהינתקות". (=לא די בגירוש נכים מבתיהם, כאלה שחייה פורענות קיומית, וד"ל)
כמה שאלות לי אליך:
- אם "אך לפקידים של אבן לבבות" -(כלומר - רק לפקידים העשויים מאבן יש לב) אולי תציע לממשל לעבור לשימוש בפקידי-אבן. חסכוני ויעיל יותר, לא? (ושאלה צדדית:הפקידים לא שייכים למעמד העובדים המנוצל?)
- מה פירוש המילה "מזזת"? האם זוהי המחלה החדשה שנתגלתה לאחרונה, ונקראת ע"ש מזוז?
- מה יקרה כאשר "נהפוך להכל"? מה זאת אומרת "להפוך להכל"? ולמה שנרצה לעשות את זה?
[ליצירה]
קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים.
דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.)
וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים.
מחכה להמשך!
תגובות