.jpg)
על עצים ואבנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מבינה מה רצית לעשות כאן, אבל פספסת. רחוק מדי-ולכן לא ממקד, אין מספיק אור, הרעיון מתפזר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את הסיפור של שמשון שתלש את שערי עזה [ליצירה]
- [ליצירה] ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה לרעיון עצמו! ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים שונים. היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה. יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה מזכיר את הכניסה לבית כנסת האבוהב בצפת. יופי של מקום [ליצירה]
- [ליצירה] ישר עלה לי הספר. . מסכים עם קצת, חסר איזה משהו שימקד,. [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שאנחנו מדברות על פרקים שונים?... ("ושקדת עלי שוב" שלח אותי אל "שוקד אני על דברי לעשותו" - שמתייחס לגלות.) [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. ההקבלה בין הקיץ לזקנה עשויה בצורה מיוחדת ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא סכיזופרן. לא סכיזופרן בכלל. זה רק האישיות המפוצלת שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] עם מגל וּפטיש נרסק אוייבינו! חרב המהפכה נניף מעל. את העשירים וּבעלי הון הפקר נשימה. רוח קרב בנו תִגָל. רגלינו תטבע צעדי נחושת, בהגיעה אל האופקים החדשים. אדם עמֵל יראה ברכה בפרי-מעשהו; העולם, יהיה שייך להמונים. שמש התקווה והחירות תַפֵץ קַרְנוֹתֵיָה. חיי העושר וההוללות ימוגו כַלא היו. אש המהפכה העולמית תכה סלע. העניים ומזי-רעב ישבעו! (שמואל ירושלמי) תחי העקביות. [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה במקום. סיפור נהדר, כתוב טוב ומשקף היטב את ה"חלוציות" שבלהיות עולה חדש. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה - א. תודה רבה! ב. השיר הוא רשמים שלי משנת השרות הלאומי - אני עובדת עם ילדים אוטיסטים. ש. היא ילדה בת שנתיים וחצי, שסובלת מהתפרצויות. השיר הזה מדבר על הנסיונות שלי להגיע אליה ולגלות מה מסתתר בתוכה מעבר למחסום שלה מהעולם. ושוב תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] "ששיחרור וחופש יהיו מנת-חלקם של העמים. שיכון שיוויון לדורות;" (שמואל ירושלמי) "כל המדבר על המוסר והחופש הנו רמאי; כל ההוגה בחופש הביטוי, הנו צנזור הכי גדול" (הנ"ל) [ליצירה]
- [ליצירה] שי, איפה מצאת ולו רמז קלוש ליונה הנביא? (חוץ מהספינה והמים, שהיא מטאפורה פשוטה בהחלט וכלל לא מחויבת תנ"כיות?) [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי את הסוף. השורה "זו ברכת בכל (זאת)" מקסימה בעיני. אם כי התחכום ילך לאיבוד, אם וכאשר תנקד. [ליצירה]
תגובות