.jpg)
על עצים ואבנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מבינה מה רצית לעשות כאן, אבל פספסת. רחוק מדי-ולכן לא ממקד, אין מספיק אור, הרעיון מתפזר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את הסיפור של שמשון שתלש את שערי עזה [ליצירה]
- [ליצירה] ביצירות מהסוג הזה אין חשיבות רבה לאור, אלה לרעיון עצמו! ביצירה זו יש יחודיות בגין האפשרות לראותה מכיוונים שונים. היא כמו מספרת סיפור אשר את האמת תסתיר מאחוריה. יוצא מהכלל נהנתי מיצירתך מאד. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה מזכיר את הכניסה לבית כנסת האבוהב בצפת. יופי של מקום [ליצירה]
- [ליצירה] ישר עלה לי הספר. . מסכים עם קצת, חסר איזה משהו שימקד,. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדיון ביניהם - קטע גדול! ("אדוני ידע את זה מראש?") המריבה עם התוכי נראית לי מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה אתה. את מה שיש לי להגיד אמרתי כבר במקום אחר, אבל אומר זאת שוב: הסיפור הזה מעולה, נפלא ומצמרר בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הסגנון שלך, ובכלל אני נהנית מההומור הישיבתי. אין צורך במקורות למטה - ממילא מדובר ביצירה ש"זר לא יבין.." - וזה מוצא חן בעיני. הז'אנר של הכתיבה הפנים-מגזרית לא מספיק מפותח לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד!! ( ; [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא? רק לקומוניזם אווילי אפשר לנסות למצוא צידוקים? [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי גם להגיד שאני אוהבת את השפה למרות התנודות במשלב (אני מניחה שזה קורה, כשאתה מסתכל אחורה על הילדות וחושב במילים של גדול אבל זוכר גם איך חשבת כשהיית קטן, אז אולי דווקא בגללם) ואת הדמויות של ההורים, שהן אמינות באופן נדיר. קצת הפריעו לי הדמויות הסטריאוטיפיות של המורה המושלמת והאחות המעצבנת, אבל אולי זו גם נגזרת של חשיבה של ילד קטן... [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט התלהבתי מחסרונם של סימני הקריאה, ואז הגעתי לסוף. שירה היא לא מניפסט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס: אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת. הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה). לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר. [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיל מעניין, אולם הלכתי לאיבוד לחלוטין בסוף. מה המשמעות ב"עוולת שווא"? [ליצירה]
תגובות