עיניים4
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מפוספס בעייני. רואים יותר מידי מהפנים ואין התמקדות על העיינים שלה. חבל זה יכול להיות מדהים. תודה על הניסיון. [ליצירה]
- [ליצירה] או, זה מה שחיפשתי.... כל העיינים מדהימות אני מאוד אוהב את הסטים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה! [ליצירה]
- [ליצירה] אויש איזה מאמי! [לא 'כפת לי לצאת קצת פקצה. אבל אי אפשר שאף אחד לא יכתוב את זה! היא חמודה כזו!] [ליצירה]
- [ליצירה] קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה. רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי? [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שלא השקעתי מספיק בקריאה הראשונה.. חזרתי, ואהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מותק!! כל כך, אבל כל כך, (תדמייני שזה מודגש...) יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא. אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר. אני חושבת שיש כאן הבטחה.:) [ליצירה]
- [ליצירה] לפני יומיים, כשבאתי לנחם, אחותו הזכירה את השיר הזה שלו..ואז פשוט ישבנו והעלינו זכרונות מכל הבדיחות שלו. ובאמת, אי אפשר להיזכר ביונדב בלי לחייך. ולבכות. השם יקום דמו. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה איך אין כאב: נסה לקרוא את השיר ביתר זהירות, ותתבהר לך התמונה: מישהו אחר חיבק מישהי אחרת, באותה הצורה שבה בעלה מחבק אותה. אז נכון שההיא (של ההוא, שלא אכפת לה ממנו בכלל) יותר יפה, אבל האהבה (שבינה לבין בעלה) יותר גדולה... ואם כבר נכנסתי - שיר טוב. :) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל:צווחת התרגשות והפתעה. איזה כיף לראות את קשישי האתר מפציעים מדי פעם - והשבוע זכינו לביקור של כמה אורחים חשובים.... ולעניין: סיפור חמוד כהרגלך. אבל אתה מסוגל ליותר. הקטע של הויכוח מתוק לחלוטין, אבל הסיום הוא די בנאלי וצפוי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. האם כל חיתוכי השורות נחוצים? לדעתי ניתן לוותר על הרבה מהם ולהאריך את השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השמירה על מרחב מטאפורי אחיד בכל הבתים. לדעתי שווה לך לנסות להרחיב את הכתיבה. אולי אפילו להתמקד בדימוי יחיד מתוך שלל השימויים שבשיר הזה ולהרחיב אותו, לתת לנו לטעום אותו עד הסוף, במקום לרוץ אל הדימוי הבא. בעיקר דיברו אל ליבי הבית השני - שיש בו מקוריות ומחשבה, והאחרון, שהניגוד שבו יותר עניין ששווה להעמיק בו. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה היה צילום, זה היה שרוף. אבל זה לא. וזה- מסנוור. זה יפה. (יש לקרוא את שתי המילים האחרונות בטון הכי מלא התרשמות כנה שאפשר להפיק) [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת) נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך. צילמת בפילם חום-לבן? [ליצירה]
תגובות