עדיין
מחפש את הימים האבודים
העטופים בנייר ורוד
שפעם עטף מפתח דלת,
הדלת שנותרה פתוחה
עד לאותו הרגע
האחרון.
תר אחרי העבר
וה לא נגמר
על אף שכלום לא נשאר
אך הנייר הורוד נשמר.
מביט אל האבן
רואה את העץ
צועד בדשא הירוק
אל עבר מעבר החצייה
המוביל לחצי שעה
שהפכה לשעות
שהפכו לימים ושנים
כמעיין המתגבר
עדיין.
תגובות