[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
חזקי,
כמו תמיד נהניתי מאוד מהמשך הסדרה.
(אני אוהב לקרוא את הדברים כשיש לי ניחותא, ועל כן אני מפגר בכמה פרקים, כפי שודאי שמת לב...)
מספר הערות קצרות:
1. "באורח פלא, למרות שלא הקשיב על פי רוב לאריכות דברי הנשים, כששאלות היו מופנות אליו, הוא היה שם לב אליהן" - אני לא יודע אם הייתי מגדיר זאת 'אורח פלא', זה הטבע שהקב"ה חנן בו את הגברים.
2. הדיאלוגים בין אביאל לאחותו באמת מצחיקים. תשתדל להכניס אותה יותר בסדרה.
3. זה שהגבר לא יודע בכלל איך לגשת לעולם הרוחני של האישה - זו הערה נבונה, ומן הראוי שהקוראים יפנימו אותה וינסו לדבר עם נשים על מנת לנסות להבין מהו עולמן הרוחני, שאיננו מוגדר ומוגבל כמו שלנו.
[ליצירה]
מדהים!
הדרך שבה המחבר לקח פסוק, שכולנו אומרים ארבע פעמים ביום (קרבנות של שחרית, שחרית, ערבית וק"ש שעה"מ), ומגלה את התוכן החבוי בה, בצורה כה חיה, תוך שילוב הכונה השפטית שלה ע"פ רש"י, מדהימה אותי!
יישר כח ענק!
[ליצירה]
התבוננתי ביצירה, וחשבתי לכתוב על תחושותי בקראי אותה (שהיצירה מופלאה וכו'), ואז אמרתי לעצמי, רגע - יש פה משהו שאתה מפספס!
שבתי וקראתי אותה, ואז הבנתי: מבין השורות עולה וניצבת דמות, שחיה את התפילה. כשאני קם בבוקר מייד נפלט לי מהפה "מודה אני לפניך" וכו', ואילו המחבר, דבר ראשון מתאמץ להרגיש שבזה שהוא חי. וכך הוא ממשיך הלאה כל היום, כאשר במקרה שהמילים משתייכות למצבו הפרטי, מתוך עומק הכונה, הוא בוכה גם על מצבו הפרטי.
זוהי מדרגה מופלאה!
אשריך שזכית לכך!
ואני בטוח שהקב"ה יזמין לך זיווגך במהרה.