[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
יצירה נפלאה.
ראשית: הכותרת - "וידוי של סוף אב" - כולם מתחילים את התשובה באלול, ואילו המחברת מדברת על הרגש הפנימי שקודם לתשובה המתבטאת בפועל.
לאחר מכן פירוט החטאים - כולל הסבר מפורט למושגים חטא פשע ועוון.
ובהמשך - העובדה שהקב"ה מעניש אותנו על חטאינו.
וסוף היצירה - העובדה שרובנו נשארים תמיד, למרות התשובה ולמרות העונשים, בדיוק כמו מקודם: "שכמו בכל אלול תהיה עליה גדולה, ואחרי יום כפור הנפילה התמידית?"
יפה מאוד.
[ליצירה]
אהבתי.
זה עצוב שאינך יודע לשמוח, אבל אני מאמין שאם תתמיד בעבודה על זה ותתפלה חזק אל בורא העולם, הקב"ה יזכה אותך לשמוח, בין אם תזכה למצוא זיווגך ובין אם תתעכב חלילה קמעא.
[ליצירה]
הפרק הזה גורם לך לחשוב.
לחשוב על המצב שבו מחנכים ילדים להתחתן, ללא להכיר את עצמם קודם.
לחשוב על צדדים מקלים לסוגית הגלולות.
והכי חשוב - לחשוב על המשפט האמיתי ששמת בפי אודליה: "ד´ יעזור... ד´ יעזור... אם את לא תעזרי לעצמך, אף אחד לא יעזור לך."
אשריך, שאתה מזכה את הבריות לחשוב בנושאים שונים, ועושה זאת בצורה הומוריסטית.
[ליצירה]
מדהים!
אני לא מסוגל לתאר במילים את התחושות שלי למקרא השיר. המילים נוקבות כל כך לתוך הלב, שהפה כמשתתק מעצמו.
יצירה מדהימה, שאיני חושב שזכיתי מזה הרבה שנים לראות כמותה.
[ליצירה]
היצירה מעניינת, אולם בו-זמנית מאכזבת, שורת המחץ קצת קהה ולא מעניינת מספיק.
מלבד ההערה הכללית - מס' הערות פרטיות:
"מחשבותיו נדדו הרחק הרחק" - מדוע לא "מחשבותיו נדדו הרחק"? כפילות המילה לפי דעתי איננה מוסיפה דבר, אלא רק צורמת לאוזן.
"בימים אלו של חשש ואי ידיעה" זה כמובן המשך המשפט, וכנראה בטעות לחצת על אנטר.
העברית של דוד לא נשמעת אמינה: "איך זה גייסו אותך ככה עם שני ילדים", מי מדבר ככה?!