[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
ועד שזה יקרה, התנגני קטנה אחת,
הקשיבי לקול הקורא לך ממרחק הזמן והבקעה,
הצמיחי כנפיים לגעגועים, ועופי אל ראש ההר
משם אפשר לראות, מה שמכאן עדיין לא רואים...
אהבתי אלייך:)
כּנרת~~
[ליצירה]
ואתה כבר לא מתרגש "כחמשוש חדש" כי אתה עומד לסיים שמינית, וזה דורש ממך לתת הסברים לעצמך.
לעצמך.
לעצמך..
לעצמך...
וואו, כמה שזה לא פשוט.
הסברים לעצמי. מאיפה מתחילים בכלל-----
לילה אור לדעה בהירה
כּנרת
[ליצירה]
וואו שייקוש, ולכולם בעצם, הבוקר כשקראתי את הכתבה הבאה
http://www.tam.co.il/9_8_2002/magazin1.htm
לקחתי אל ליבי עוד יותר את סוף דבריך, כי בשניות, בשלש מאִיות השניה, זה יכול להעלם מחיינו. כמה שאתה צודק. קצת להתנער מהשיגרע...
תקראו את הכתבה, כאב ועוצמה שזורים בה יחדיו.
שיחל שבוע נפלא
שפע אור ואהבה לכל
כּנרת
[ליצירה]
ז"ך שנים - כבוד:)
מתוקה, בחיי גדלת:))
מזלטוף
במחול ובתוף
הביעי משאלה
התמלאי תקוה
ואהבה בך תפרח
ולא לשכוח את חבל הקפיצה
27 דילוגים, ללא הפסקה:)
ספרי איך חגגתם---
ליני בטוב
כּנרת
[ליצירה]
שם בדוי, אני דוקא לא חשתי כאב מהסיפור עצמו, כי אם שמחה והתרחבות, כיון שאיילה רק קראה בשמה מרחוק, וכבר היא קפצה עליה. התגובה הזו מסבירה לי עד כמה הם רגישים ובעלי יכולת להחזיר אהבה.
ואיילה, את נהדרת שזכרת לחזור אחרי שנה. היא ודאי לא שכחה אותך. חיכתה לך.
זה נכון שהנושא עצמו מעורר תחושה של כאב, עצב,
אבל כמו שאמרת, בדוי, צריך להכיר אותם, כדי להבין שעבורם זה לא כאב ולא עצב, אלא מאפשר דוקא חידוד חושים אחרים.