[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
במ'ת מעצבן
יערה, קודם כל תבכי, תבכי וזהו. כן מותר לבכות וזה גם טוב, משחרר, (אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לבכות כי באמת אנחנו לא מרשים לעצמנו לבכות, כאילו זה ילדותי או משו כזה, נכון?) ואחרי שתבכי ככה טוב כמו שצריך, כבר לא תרצי להעלם, כי אם תעלמי איך תתעוררי אצל נוגה?
(ותספרי לנו כשתתעוררי שם...)
ועכשיו לכבוד החנוכה
כּנרת מחבקת :)
[ליצירה]
"מה חשוב יותר,
לשמוע
לראות
או לדבר?"
ואני אומרת - לגעת. ככה אני, אוהבת לגעת. בנשמה.
ואז, מפתח מנעול, זו כבר לא שאלה.
אביטלי, השקפת על הדבר המקסים שקיים כאן...:)
[ליצירה]
דונה, לא הבנתי את הסוף:
טביעה ברחמים עצמיים לא מסתדרת עם תקוות, בכלל רחמים עצמיים יש להם כח הרסני וטובעני (ואני ממש לא אוהבת אותם).
טביעה בתקוות? בתקוות לא טובעים, עם התקוה שוחים הלאה...
שולחת לך גל ל-push מהכּנרת
ואם יבוא לך להסביר, אל תהיי מהססת.
שבוע נפלא לך.
[ליצירה]
זה מאוד חמוד להקדיש שיר לאח, אבל מדוע יש בו צליל נוגה? ומדוע את מתבוננת בו בעצב? התאור הנפלא שאת מתארת לפני השינה, הוא זמן מתוק נורא, הגורם שמחה, ויכולת להרדם מתוך חיוך, דוקא.
אני מקוה שהכל איתו בסדר.
[ליצירה]
בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :))
מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים...
צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן.
אז שינעם לך השבוע המתחדש
כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :)