[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
ככה פתאום מגיח פרפר חרישי? אחרי כל כך הרבה זמן.
טוב, השיר הזה משום מה העלה בי את המנגינה של השיר - והחיטה צומחת שוב,
"זה לא אותו הבית..."
וסתם כך, את כותבת נחמד.
הבנתי את מגיחה מגולמך מקיץ לקיץ, יופי.
[ליצירה]
יאיר,
אתה מגיש לנו כאן, דרך הנופלים, תזכורת מעולה לחיות את חיינו מתוך בחירה ורצון ולא מתוך הכרח כפוי.
שנשמע בשורות טובות
ונדע להתמודד עם האחרות.
[ליצירה]
וואו שייקוש, ולכולם בעצם, הבוקר כשקראתי את הכתבה הבאה
http://www.tam.co.il/9_8_2002/magazin1.htm
לקחתי אל ליבי עוד יותר את סוף דבריך, כי בשניות, בשלש מאִיות השניה, זה יכול להעלם מחיינו. כמה שאתה צודק. קצת להתנער מהשיגרע...
תקראו את הכתבה, כאב ועוצמה שזורים בה יחדיו.
שיחל שבוע נפלא
שפע אור ואהבה לכל
כּנרת
[ליצירה]
לא מאמינה
אין לך ים, ואין לך שקיעה? ואין לך הוא... אויש, מסכנה אה?
ומה בכך, מה עם כל מה שיש לך, בית חם, הורים, חברים, ידיים ורגליים לסייע למי שבאמת אין לו.
ואם תפקחי את העיניים, תסתכלי סביב תראי כמה דברים טובים יש לך באמצע החיים, ים רחב גדול, שקיעה באדום וזריחה בזהוב, וגם הוא אי שם באופק...
טיפה סבלנות, הוא יגיע, בנתיים ציירי לו משהו על החול בחוף:)
ואת מזה צודקת, השלמות הזו, היא אשלייה, שאפילו אגדות כבר לא כותבים כך.
והנה אשלח כמה כמה גלים להרטיב לך את החול, שתוכלי לכתוב עמוק, שלא ימחק, עד שהוא יופיע:)
את מותק, אני מתה על התמימות הזו.
אהבתי אלייך
כּנרת
[ליצירה]
אני חושבת עדי שהמשפט:
"כי אף אחד לא ימנע בעדי" הוא תמצית הבחירה האנושית. ומבעד לסורגים השקופים גם את מביטה ורואה שלמרות ועל אף, הגיע הזמן, וגם התום והספרים
"לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות"...
אור וטוב
כּנרת
[ליצירה]
כתוב בחן, חמודי. כן, הזכיר לי בהחלט כמה דברים משעשעים מהתיכון, בעיקר את הסוגריים, שהרי אני לא למדתי בבצפר דתי כידוע, ואת צרחות הבנות תמיד איזנו הבנים בקולם המתבגר, והתנועה שהייתי בה היא השומר הצעיר, אבל בחיית, לישון בתפילה, זה נראה לי כמו להרדם בזמן שאריה גולן בא להקריא לנו משיריו בשעת אפפפפפפפפפפפס...
מן הסתם כי אינני מבינה לא בתפילה ולא בשירה.
בוקר צח ונהדר,
תעברו את ההסעות בשלווה ובהומור