אני הולכת בזמן שלי.
הולכת אותו לאיבוד
לדעת,
מבלי דעת
איך לסגת מהנפילה.
במעגלים,
בנקודות,
אני הולכת להאיר
ומעירה בי
את כל השאלות
שנענו,
ונקברו,
ונשרפו חיים,
בחממת חיי שמתו.
אז מה אם אני צוחקת?
זה הכל מת בלי דמעות.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מנסה לכתוב לך תגובה ללא מילים, אבל משום מה היא לא נשלחת... אז קבלי תגובה עם מילים. אולי זה יצליח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל אני עוד לא יודעת מה עדיף בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. אהבתי את המסר. ואם יורשה לי להעיר - יש לך הרבה טעויות בכתיבה, ויהיה הרבה יותר קל לקרוא את זה אם תתקני. זה סתם הערה טכנית - אבל גם זה חשוב לפעמים... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווווו :) כבר מזמן לא קראו לי שטרן... טוב שיש כותבים מוכשרים חדשים. זה נכון. אבל השירים עצובים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ומעורר תהיות... אהבתי גם את המבנה שלו. -זאת שלא יודעת לאסוף מבטים כי בדרך-כלל היא בורחת מהם.- [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. וזה באמת לא הסגנון הרגיל שלך, אבל אני אוהבת את זה בדיוק ככה. התיאורים היבשים האלה שמעבירים בדיוק את התחושה. (אבל מי מתחיל את היום בסלט ירוק ומיץ תפוזים?) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. זורם בצורה כייפית. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק חתלתול! [ליצירה]
- [ליצירה] חחח... חמוד ביותר :) (אני בת! אני בת! ובכל זאת הבנתי!) [ליצירה]
