אני הולכת בזמן שלי.
הולכת אותו לאיבוד
לדעת,
מבלי דעת
איך לסגת מהנפילה.
במעגלים,
בנקודות,
אני הולכת להאיר
ומעירה בי
את כל השאלות
שנענו,
ונקברו,
ונשרפו חיים,
בחממת חיי שמתו.
אז מה אם אני צוחקת?
זה הכל מת בלי דמעות.
[ליצירה]
אויש, חורף...
אני אף פעם לא שכחתי.
וגם אצלי "אי אפשר להבחין בין טיפות לדמעות", חוץ מהטעם על הלשון.
בעיקר מכיוון ששני הדברים נובעים מאותו מקום.
ותודה לחתלתול על ההפניה הנה.
[ליצירה]
:-)
עופים, תודה על ההסבר! עכשיו אני כבר מבינה למה התכוונת שם...
זה נחמד - הבנת בדיוק את המשמעות של השיר, אבל בצורה אחרת. זה קצת מסובך, אבל אני מקווה שאני מובנת. זותומרת - זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר, אבל אתה הפכת את זה ליותר ממוסד כזה, עם תמיכה במקורותינו ובחז"לינו היקרים, ואני בסך הכל תיארתי את מה שאני מרגישה...
אבל מה, קראתי, וחזרתי וקראתי - ולא הצלחתי למצוא בשיר את הפתרון שדיברת עליו! לא בסוף ולא בהתחלה!
אז למה התכוונת? אני לא רואה שום פתרון.
ובקשר לשלוש נקודות - יש לי התנגדות עקרונית ל(...) בכתיבה ממש. במכתבים ושטויות אני משתמשת בהן הרבה יותר מדי - אבל כשאני כותבת "רציני" (עלק), אני לא משתמשת בהן כמעט. זה סתם מקטין את המשפטים.
אולי אני אעשה שם עוד אנטר לפני ה"ורק מנסה..." כדי להפריד.
תודה:)