אני הולכת בזמן שלי.
הולכת אותו לאיבוד
לדעת,
מבלי דעת
איך לסגת מהנפילה.
במעגלים,
בנקודות,
אני הולכת להאיר
ומעירה בי
את כל השאלות
שנענו,
ונקברו,
ונשרפו חיים,
בחממת חיי שמתו.
אז מה אם אני צוחקת?
זה הכל מת בלי דמעות.
[ליצירה]
לא מסכימה -
אין מי שנקצר לפני שהגיע זמנו. פשוט אין. הרי זה לא מקרה או טעות בזמנים - אם זה קרה עכשיו, זה צריך היה לקרות.
ובקשר לחלק הראשון - אני עדיין לא משוכנעת במה שאני אומרת, אבל אני חושבת שבכל שלב בזריעה יש כבר חלק מן הקציר, ואמרת נכון - "הזורעים ברינה". אפשר להנות מהפירות גם תוך כדי התהליך ושום דבר לא הולך לאיבוד.
מצטערת, זה פשוט צרם לי.
[ליצירה]
אוף.
איזה כיף זה כשאף אחד לא מבין אותך. |זועף|
המטבעות הם בכלל לא מה שהקוף באמת רוצה. הוא בסך הכל רוצה לפתוח את דלת הכלוב ולברוח לו אל הג'ונגל, להתנדנד ולהתפרע על הענפים הכי גבוהים.
אבל מנהלי גן החיות מבלבלים אותו, אז גם מטבעות זה משהו.
לפחות שיהיו נוצצים כמו שצריך.
[ליצירה]
סתם כותרת
לא רק שאתה צודק - גם אמרת את זה בצורה כל-כך יפה! פשוט יפהפה!
אבל זה מזכיר לי משהו...
הממ...
משהו תנכ"י כזה...
שמות י"ח אומר לך משהו?
(זה בוחן פתע בתנ"ך)