אז ככה - זה פרח שנקרא עיריוני והוא פורח בצפון הארץ. זה לא חבל שהלמעלה קטוע כי אז היה יותר מדי שטח מת בתמונה והיא היתה נראת משעממת. העיקר בה הוא התפרחת הפתוחה ועל כן היא מצויה במרכז התמונה.
איזו חדות וצבעים מודגשים!
יש לי חולשה לתצלומים מקרוב כל כך...
הצבע והטישטוש של הרקע מתאימים מאד,
אבל התאורה טיפה טיפה טעונת שיפור..
תצלמי עוד! בהצלחה המונית
חלמונית
עומר
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
בהמשך לתגובות של קודם...
נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים.
[ליצירה]
אז ככה - זה פרח שנקרא עיריוני והוא פורח בצפון הארץ. זה לא חבל שהלמעלה קטוע כי אז היה יותר מדי שטח מת בתמונה והיא היתה נראת משעממת. העיקר בה הוא התפרחת הפתוחה ועל כן היא מצויה במרכז התמונה.
[ליצירה]
איזו חדות וצבעים מודגשים!
יש לי חולשה לתצלומים מקרוב כל כך...
הצבע והטישטוש של הרקע מתאימים מאד,
אבל התאורה טיפה טיפה טעונת שיפור..
תצלמי עוד! בהצלחה המונית
חלמונית
עומר
[ליצירה]
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
[ליצירה]
בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח.
ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה.
תודה : )
[ליצירה]
[ליצירה]
בהמשך לתגובות של קודם...
נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים.
[ליצירה]
לא בדיוק כך.
אחרי "לא ממש קשר" אין "פרידה ממש".
לא נפרדים רק כשרע, יש גם פרידות כ"שנכון" להפרד אפילו אם ממש טוב.
(טוב היה, טוב יהיה ועכשו טוב...)
כשמאמינים שבסופו של דבר הכל לטובה אז מצליחים למזער את הרע עד שהוא נעלם מעצמו.
ופשוט צריך להתרגל....
[ליצירה]
קודם כל זהו שיר יפה
בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני.
אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה?
ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה?
בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם.
חלמונית
[ליצירה]
זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור:
"תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך"
(גשש מפורש)
אין רע בבכי,
הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין,
הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה.
לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך,
להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות.
אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש.
תגובות