תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה - דיכאון קליני הוא לא אורח חיים נבחר ולא "סבל שאנחנו מייצרים אותו בתוכנו". כלומר- כן, אבל לא מבחירה ולא בשליטה. כך למדתי, לפחות. כך עד שיוכח אחרת. ודליה היתה אדם רגיש בצורה מופרזת, עם אישיות חלשה, שסבלה מדכאון קליני ואף אושפזה. אז זה שיש "חתולים ועצים וטבע ובלוגים" - אהממ.. אולי זה לא כ"כ רלוונטי לכאן. מה את אומרת? [ליצירה]
- [ליצירה] זאת אמביוולנטיות שקיימת בגיל ההתבגרות (גם בתעשרים ומשהו עשויה להכלל בקטגוריה). אני רוצה להאמין שבסוף מוצאים את נקודת האמת הפנימית ומתגבשים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מזדהה עם תכני השיר, שנראה לי תבוסתני ובכייני. סורי. אבל דווקא את הבית בסוגריים אהבתי - את האינטרוספקטיביות הזאת. ואת האוירה שנוצרת מ "אני נותן לשמיים לעוף בתוכי" וכאלה. מעין הקדמה מהורהרת בשקט לדברים שייאמרו מעל הבמה בקול. זה יכול היה להתאים לשיר תפילה או שיר על תפילה יותר מלכאן אבל מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מאוד מעניינת. אהבתי את ההומור הדק השזור בסיפור. לא כ"כ הצלחתי להבין את האזכורים בקשר ליום הכיפורים (מחוללת בכרם ביום הכפורים, שעירים לה'-לעזאזל, נעילת שערים, דין). מה המשמעות של זה? הרי יום הכיפורים הוא יום של כפרה וסליחה הטהרות ודבקות מחודשת בה'. לא יום של דין מחמיר חסר פשרות, גורל חרוץ מראש וכו' כמו בסיפור. ואולי זה העניין? וגםבחירת השם יצחק מעניינת - הבן הסורר-ומורה נעקד, בעצם. - ע"י מי? ע"י הנביא שחרץ את גורלו מראש? ע" האב שסירב להקשיב לנביא ונשא "אשת יפת תואר"? (האמת שגם זה לא כ"כ ברור - לא היתה כאן שום מלחמה, ולחולל בכרמים בלבן זה מה שבנות ישראל הצנועות והכשרות היו עושות בט"ו באב, אז איפה כאן המשגה הנורא שבשבילו נענש בבן כזה?) ואולי גם זה חלק מהאמירה, - שהחברה חורצת דין על אנשים בשל דעות קדומות לא בדוקות ועובדות מסולפות ולא מותירה להם פתח תשובה, ולבסוף סוקלת אותם? [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי איזה שיר ללא משמעות שכתבתי פעם כדי לבחון אם אנשים יודעים להבחין בהבדל, או שזה הכל "בגדי המלך החדשים"... (הם דוקא ידעו להבחין) [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד, אוסם משלמים לך על זה? לא, באמת, זאת יכולה להיות דרך מעולה לפרסומת סמויה. הרבה יותר מוצלח מפופ-אפס! בקרוב: "הבלדה לפמפרס". אפשר גם:"את לי דני את לי מילקי" או "שעות נוגות של בין-גרביים: יודפת". (אתם מוזמנים להמשיך) [ליצירה]
- [ליצירה] כן אבל זה כל כך קשה... [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה יתוקן. נ.ב. איך חשבת שיהיה ולמה אוף? [ליצירה]
- [ליצירה] התרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] משו-משו, בלי עין הרע, ה' ירחם עליך! [ליצירה]
תגובות