תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] לסתיו ולכל מי שמתעניין: הנה מקור ההשראה: http://www.writing.upenn.edu/~afilreis/88/stevens-13ways.html [ליצירה]
- [ליצירה] אייל, זה סיפור אמיתי? סתומרת - אשכרה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] "שותקים נאהב, כי לי ולך די בלי מילים, שהם לאלה אשר אינם יודעים לומר אחרת כמה יפה פורח הלילך" [ליצירה]
- [ליצירה] זה דוקא עצוב. נראה לי שזה על איך שהחלום מחליף לנו את המציאות, גורם לנו לוותר על הגשמתו. ילדי הפרא יבחרו בסופו של דבר לוותר על הדהירה הפראית על סוסים לבנים, כדי לשמוע את הסיפור עליהם עושים את זה. והמספרת תבחר (לא מרצון אך זאת עדיין בחירה) במקום לקפוץ מעל הסורגים ולהצטרף לדהירה, לשבת ולספר עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה כל כל זקוק להגנה... [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה חמוד שקוראים לה בר - ממש הבחורה האידאלית לשתיין! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. נראה לי שהבנתי. החידלון. כמו ה"לא-כלום" שכילה את פנטזיה. זה מפחיד. כאילו אנחנו צריכים להאחז ב"יש" הזה כי אנחנו מפחדים מהאין, מהלא-להיות, מחידלון. אבל נמשכים אליו באותה מידה, אולי בגלל הפחד. - הוא הרי נמצא ב"טבורו של היש". אי אפשר לברוח... [ליצירה]
- [ליצירה] העט חותך ב"ניר החי" כפי שהמילים הכואבות חותכות ב"בשר החי", בנפשו של הכותב. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת עליך. לעבור את שלב הייסורים דרך התרסה זה לבעט בייסורים - ולכן להיתקע בהם ולא להתעלות מהם. לא שאני כן יודעת בחיי הפרטיים לקבל ייסורים בהכנעה ובאהבה, אבל אני יודעת שו השאיפה [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ויפה. בבית הראשון, את דוממת בגלל שהכנסת הרבה מדי לתוך הקופסה, חלקים גדגולים מדי של עצמך שנעלת מעצמך? או בגלל שנחנקת מהצורך להחביא כ"כ הרבה? אהבתי את הניגוד בין הקופסא ההולמת ובינך הדוממת... [ליצירה]
תגובות