תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] את אדם מתבונן. זה יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] למה אנשים מפרסמים יצירות שהם עצמם לא לוקחים ברצינות? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה התיאור של המאבק הפנימי הזה, הניגוד בין היופי והקלילות של הפרפר והאביב, לבין הדוברת ה"שרועה". (אולי אפשר היה לרכך את הבית השני, שרק ירמוז ולא "יאכיל בכפית", אבל גם כך זה יפה) אני מאמינה שאם ממשיכים לכמוה אל התכלת הזאת, בסוף גם הגוף לובש לבן ומתעופף... יום טוב! : ) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת לא ברור [ליצירה]
- [ליצירה] באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד." זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי. ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית. אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] צובט בלב. מזכיר לי שיר שיהודית רביץ מבצעת - "מה שהיינו פעם מזמן מה שעכשיו ילדות נשכחת [ליצירה]
- [ליצירה] פשטני טרחני ובסופו גם צדקני. אין כאן שום דבר שיגרום לקורא שירצה לחהמשיך ולקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] לא בטוחה שהבנתי מה עניין המוות והקפה [ליצירה]
- [ליצירה] מה הקטע? [ליצירה]
- [ליצירה] (הסבר: שירה ווגונית היא מהגרועות ביותר ביקום, ע"פי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" [ליצירה]
תגובות