ואם הייתי יכולה הייתי מפסלת אותה
רגע אחרי ההתבוננות אחור
עיניים עצומות מגעגוע
פנים כבושות בקרקע
ידעתי, היא אומרת, שאסור
אבל מישהו שם
החזיק לי פעם יד.
נהר המיטהר
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סוערה, נחמד לשאול את עצמך שאלות לפעמים... וזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח למאד מאד! אוצה עוד! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ריגשת אותי מדויק,חד וטהור. רגע ההסתכלות לאחור. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, זה נפלא כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** אז מה הביא אותי לכאן? שם מוכר וגעגוע והתגובה של חתלתולי והידיעה שתגידי את זה הכי טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היא עובדת על זה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ' * [ליצירה]
- [ליצירה] חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] . געגוע עצב תקווה פספוס... (טוב לקרוא אותך, איש...) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מוכר לי... היה פה פעם, לא? בכל מקרה, עדיין יפיפה [ליצירה]
- [ליצירה] גל של געגוע העלית בי... [ליצירה]
- [ליצירה] :) חתלתול, אתה ענק!:) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה:) [ליצירה]
- [ליצירה] חשבת פעם כמה שהוא אכזרי, יאיר הזה? מכאיב לה ממש, הרי הילד שלה המילים שלו הולכות ומתמעטות, והיא מוחקת את מה שהוא כבר שכח. והוא, יאיר, שורט בהירהורים החופרים לשוא שלו, מכאיב לה. ולמה היא ממשיכה? חשבת על זה פעם? הרי הוא איש ממש לא נעים. אולי כי היא חשבה שהוא גילה לה את הלוז הזה שלה, זה שהיא ידעה על הזמן שקיים. אני תמיד התפללתי בשבילה, שהיא תקלוט כמה אור יש בה... בלעדיו. [ליצירה]
תגובות